"לא כל מה שהוא בעל ערך - ניתן להעריך.
ולא כל מה שניתן להעריך הוא בעל ערך" / אלברט איינשטיין
כיום כאשר אנו מדברים על "פדגוגיה חדשנית" - מבנה לימודי גמיש המותאם לתהליכי שינוי חברתיים-תרבותיים, כלכליים וטכנולוגיים ולשינויים בתפיסה לגבי מהות הדעת הכוונה לכלל המרכיבים שצריכים להתקיים בבתי הספר לצד המיומנויות שצריך לפתח אצל התלמידים כדי להתאימם למאה ה-21 (מיומנויות המתמקדות בתחומים מרכזיים: חשיבה מסדר גבוה, עבודה שיתופית וטיפול במידע דיגיטלי) גם נושא הערכה עובר תהפוכות, כשהמטוטלת נעה מהגישה המסורתית, הכמותית, לגישה המבוססת על הערכה איכותית.
ההערכה המסורתית מתבססת על "מבחנים סטנדרטיים", כאמצעי ההערכה המרכזי לקביעת הרמה של התפקוד הלימודי של התלמידים ושל המערכת.
במשך מאות שנים עסקו המורים בהקניית ידע כשקיים היה שילוב מלא בין הקנייתו לבין בדיקת קליטתו. בדרך כלל המורה הציג שאלות לתלמידים ולפי התשובות ידע מי הבין את הסבריו ומי לא, בדקו אם התלמידים ידעו לדקלם בע"פ קטעים הלקוחים מטקסטים חשובים, ואפילו שאותם מורים שמו לב שהתלמידים נכשלים בבחינה פעם אחר פעם הם לא בדקו מה לקוי בדרך הלמידה או דרך הערכה שלהם . המורים כיוונו אצבע מאשימה לתלמידים בכך שאינם חוזרים על החומר הנלמד "ומקיאים" אותו וכך היו פותרים את עצמם מרגשות אשמה במקרה הטוב נתנו לתלמידים מועדים נוספים לגשת לאותה בחינה.
עולמם של המורים רווי בהערכה. מאז ראשית האנושות הערכה היא חלק מתהליך ההוראה
(בירנבוים, 1997). עם התמסדות תהליך ההוראה התמסד גם תהליך ההערכה כחלק מתפקידו של המורה, ולכן גם כחלק מזהותו.
אני חושבת שכיום כשאנו מוצפים במידע ואין המורה "יודע כל" ותפקיד המורה משתנה עלינו להפסיק לבדוק ולהעריך תלמידים רק בדרך המסורתית הבודקת את השליטה במידע. על המורים לבצע הערכות נוספות הפותחות אפשרויות נוספות לתלמיד להראות ידע ולמידה בדרכים רבות ומגוונות הפותחות בפניו עולם רחב ואפשרויות מגוונות.
לדעתי כדי להשתמש בהערכה חלופית צריך לשנות הרבה דברים בתוך המערכת למשל מבנה הבחינות או מבנה השיעורים וכמותם. וכשנתונים אלה ישתנו כל תהליך הלמידה יהפוך לחווייתי יותר בשביל התלמיד ובשביל המורה.
הערכה כדיאלוג: הצעה לשינוי מדיניות ההערכה של בית הספר מחבר: דוד נבו
נקודה למחשבה- לדעתי מרוב השימוש השכיח של דרכי הערכה המסורתיות לא כל המורים יודעים כיצד להעריך את התלמידים בדרכי הערכה חלופיות כיצד לקבוע את המטלות ואת המשקל הניתן לכל מטלה .
כמו כן ישנו חלק גדול מציבור המורים ששחוק ואינו רוצה להטריח את עצמו בחיפוש אחר דרכי הערכה חלופית כי יותר קל לו לתת לתלמיד את אותה בחינה שמוכנה לו מראש מזה כמה שנים במאגר הבחינות שלו .
http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/5C34843F-8DC7-4F9B-8266-03F71DF40954/134268/03.pdf
ולא כל מה שניתן להעריך הוא בעל ערך" / אלברט איינשטיין
כיום כאשר אנו מדברים על "פדגוגיה חדשנית" - מבנה לימודי גמיש המותאם לתהליכי שינוי חברתיים-תרבותיים, כלכליים וטכנולוגיים ולשינויים בתפיסה לגבי מהות הדעת הכוונה לכלל המרכיבים שצריכים להתקיים בבתי הספר לצד המיומנויות שצריך לפתח אצל התלמידים כדי להתאימם למאה ה-21 (מיומנויות המתמקדות בתחומים מרכזיים: חשיבה מסדר גבוה, עבודה שיתופית וטיפול במידע דיגיטלי) גם נושא הערכה עובר תהפוכות, כשהמטוטלת נעה מהגישה המסורתית, הכמותית, לגישה המבוססת על הערכה איכותית.
ההערכה המסורתית מתבססת על "מבחנים סטנדרטיים", כאמצעי ההערכה המרכזי לקביעת הרמה של התפקוד הלימודי של התלמידים ושל המערכת.
במשך מאות שנים עסקו המורים בהקניית ידע כשקיים היה שילוב מלא בין הקנייתו לבין בדיקת קליטתו. בדרך כלל המורה הציג שאלות לתלמידים ולפי התשובות ידע מי הבין את הסבריו ומי לא, בדקו אם התלמידים ידעו לדקלם בע"פ קטעים הלקוחים מטקסטים חשובים, ואפילו שאותם מורים שמו לב שהתלמידים נכשלים בבחינה פעם אחר פעם הם לא בדקו מה לקוי בדרך הלמידה או דרך הערכה שלהם . המורים כיוונו אצבע מאשימה לתלמידים בכך שאינם חוזרים על החומר הנלמד "ומקיאים" אותו וכך היו פותרים את עצמם מרגשות אשמה במקרה הטוב נתנו לתלמידים מועדים נוספים לגשת לאותה בחינה.
עולמם של המורים רווי בהערכה. מאז ראשית האנושות הערכה היא חלק מתהליך ההוראה
(בירנבוים, 1997). עם התמסדות תהליך ההוראה התמסד גם תהליך ההערכה כחלק מתפקידו של המורה, ולכן גם כחלק מזהותו.
אני חושבת שכיום כשאנו מוצפים במידע ואין המורה "יודע כל" ותפקיד המורה משתנה עלינו להפסיק לבדוק ולהעריך תלמידים רק בדרך המסורתית הבודקת את השליטה במידע. על המורים לבצע הערכות נוספות הפותחות אפשרויות נוספות לתלמיד להראות ידע ולמידה בדרכים רבות ומגוונות הפותחות בפניו עולם רחב ואפשרויות מגוונות.
לדעתי כדי להשתמש בהערכה חלופית צריך לשנות הרבה דברים בתוך המערכת למשל מבנה הבחינות או מבנה השיעורים וכמותם. וכשנתונים אלה ישתנו כל תהליך הלמידה יהפוך לחווייתי יותר בשביל התלמיד ובשביל המורה.
הערכה כדיאלוג: הצעה לשינוי מדיניות ההערכה של בית הספר מחבר: דוד נבו
נקודה למחשבה- לדעתי מרוב השימוש השכיח של דרכי הערכה המסורתיות לא כל המורים יודעים כיצד להעריך את התלמידים בדרכי הערכה חלופיות כיצד לקבוע את המטלות ואת המשקל הניתן לכל מטלה .
כמו כן ישנו חלק גדול מציבור המורים ששחוק ואינו רוצה להטריח את עצמו בחיפוש אחר דרכי הערכה חלופית כי יותר קל לו לתת לתלמיד את אותה בחינה שמוכנה לו מראש מזה כמה שנים במאגר הבחינות שלו .
http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/5C34843F-8DC7-4F9B-8266-03F71DF40954/134268/03.pdf
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה