סוף זה התחלה של ...

במסגרת לימודי לתואר שני בחינוך במגמת תקשוב ולמידה התבקשתי ליצור בלוג לימודי ולפרסם רשומה אחת כל שבוע... כתיבת הבלוג בשבילי הייתה משימה לא פשוטה. מצאתי את עצמי בכל פעם כותבת  בנושאים הקשורים בתקשוב בחינוך, ולא פעם הבטחתי לעצמי שאחרוג ואכתוב קצת על התפתחויות טכנולוגיות,  משהו אחר , אך לא ממש נשאבתי לזה . כנראה שהבלוג משקף אותי... את המחשבות שלי והקול האישי שלי.

אני מוצאת התנסות זו כמפתחת ומעשירה. כל רשומה דרשה ממני  קריאת מקורות, צפייה בסרטונים וכך הרחבתי את עולם המושגים שלי וידיעותיי בתחום  התקשוב דרך קריאת מאמרים מחקרים וסרטונים (מס"ע)שאולי ללא כתיבה בבלוג פחות הייתי נחשפת לעולם הזה של התקשוב מההיבט האקדמי- מחקרי. . אני רואה  כיצד כתיבת הבלוג סייעה לי להפוך את המידע לידע. עצם הכתיבה על המושגים, התיאוריות, התהליכים ושאר הנושאים, שעליהם כתבתי בפוסטים השונים, סייעה לי לדעת ולהבין את התכנים. הכתיבה עוזרת בתהליכי עיבוד מידע ורפלקציה, ואני מרגישה שכל פוסט גרם לי להבין את הנושא שעליו כתבתי . אני מאמינה שהבלוג יכול לשמש כלי מעולה עבור תלמידים ולסייע בפיתוח מגוון מיומנויות למידה.

סוף זההתחלה של משהו אחר, היום אני מסיימת רשמית את מטלת הבלוג, אני בטוחה שזהו לא הפוסט האחרון, אמשיך לכתוב בבלוג מהרהורי ליבי , כנראה באותם נושאים.

טיפים לכתיבת בלוג

חוק חינוך חינם. האומנם?

חינוך חינם עולה הרבה מאוד כסף - את זה לומד כל הורה על בשרו. כדי לעשות סדר ולמנוע גבייה של תשלומים מופרזים מההורים בכל תחילת שנה , מפרסם משרד החינוך את הסכום מקסימלי שרשאי כל בית ספר לגבות. הבעיה: בתי הספר דורשים ומקבלים מההורים תשלומים הגבוהים בעשרות אחוזים מהתשלומים המומלצים, להורים לא תמיד יש ברירה והם נאלצים לפתוח את הארנק.

החמור מכל לדעתי שתשלומי ההורים מכניסים את ההפרטה וגם את החינוך האפור בדלת האחורית ויוצרים פערים אדירים בין בתי ספר שיש להם הכל, שההורים בהם מממנים מערכת מיזוג בית - ספרית , חדרי מחשב, חוגים , העשרה ועוד לבין בתי ספר שאין בהם כלום .

העמקת הפערים קיימת לא רק בין בתי ספר אלא גם בין תלמידים , ולדעתי הדבר חמור כפליים ,ההורים של אותם תלמידים בעלי האמצעים יכולים לרשום את ילדיהם למגמות יוקרתיות שנחסמות בפני תלמידים שהוריהם אינם יכולים לממן זאת.

הגיע הזמן שחינוך חינם אכן יהיה חינם ולא שתשלומי הורים יהוו גורם ממיין בבתי ספר,כך שתלמידים להורים ממעמדות נמוכים כלל לא יפנו לבתי ספר שבהם נגבים תשלומי הורים גבוהים,והפערים רק גדלים.

סביבת למידה שיתופית-collaborize classroom

במהלך השנים האחרונות התפתחו מספר סביבות למידה אשר מספקות לתלמידים ולמורים "משהו שונה".
אחת מסביבות הלמידה המתוקשבות שזכתה לעניין ולשבחים בכינוס iste ב"סאן דייגו" בארה"ב (2012) היא סביבה מתוקשבת ללמידה שיתופית - collaborize classroom. המערכת נועדה ל"פרוץ" מבחינה פדגוגית את גבולות הכיתה ע"י יצירת למידה שיתופית מקוונת פעילה ומאתגרת, מעורבות התלמידים בפעילויות מתוקשבות, מטלות מקוונות, חקר שיתופי של מקורות מידע ועוד פעילויות מקוונות משותפות.  http://www.collaborizeclassroom.com/os/adopt-rb.html
סביבות הלמידה משמשות את המורים, אשר נכנסים לתקשוב, לשלב את המחשב בהוראה. היכולת להיות בלתי תלוי זמן ומקום, (אפשר להישאר בבית או להיות בבית קפה) מאפשר להתחבר ולקחת חלק. מגוון הדרכים להעברת מידע מעשיר את הלומד. כל היתרונות הללו גורמים לעניין רב אצל הלומד ומעוררים מוטיבציה. אך עם כל היתרונות יש גם חסרונות, אמנם התלמידים של היום הם ילידים דיגיטליים אך לא כל תלמיד "מיודד" עם המחשב, יש תלמידים מסוימים שישיבה מול מחשב גורמת להם אי נוחות ועבודה קשה. אין בלמידה עם מחשב קשר ישיר עם המורה - משוב, קשר-עין, שפת-גוף והבעות פנים הם חלק מחוויית הלמידה. לפעמים תלמידים עומדים מבולבלים בפני ה"שפע" ואינם מצליחים לברור רק את המרכיבים המשמעותיים והמרכזיים לנושא הנלמד.

הסוף לסטנדרטים?

בונים מחדש בתי חרושת לציונים? דילמת המיצ"ב

אחרי שנים של סודיות ייחשפו תוצאות מבחני המיצ"ב. בג"ץ פסק לטובת השקיפות, אבל במשרד החינוך סבורים כי ההחלטה תוביל לנזק בלתי הפיך: תיווצר תחרות לא הוגנת בין בתי ספר, השכבות החלשות ייפגעו ומספר הנושרים יגדל. "הדרך לתעשיית הרמאות קצרה מאוד", מזהירים מומחים. לירושלמים דווקא יש פתרון

תומר ולמר

פורסם:  07.09.12, 14:56

לכתבה המליאה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4278155,00.html

במכתב שהפיצה אתמול לכלל מנהלי בתי הספר בארץ, יצאה מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר, נגד הפסיקה וציינה כי "בית המשפט העליון לא ראה בתהליכים החינוכיים והחברתיים השליליים הצפויים, עילה מספקת למנוע את חשיפת המידע - ופסק שלא מתקיימת עילה לחיסיון המידע וכי לא הוכח שקיימת ודאות קרובה לכך שפרסום תוצאות בחינות המיצ"ב ברמה הבית-ספרית הוא בגדר מידע שגילויו עלול לגרום לשיבוש ממשי בתפקודה התקין של הרשות הציבורית".
מההשלכות השליליות מזהירה גם הפרופ' ענת זהר מהאוניברסיטה העברית, לשעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. "מבחני המיצ"ב יהפכו לגולם שקם על יוצרו", היא אומרת. "במקום להוות כלי בידי מנהלים לשיפור יעילות עבודתם, הם יהפכו למנגנון שעל פיו יישפטו בתי הספר. בכך הנזק עלול להיות גדול יותר מהתועלת ולכן צריך לשקול את העלאת המרכיבים של המבחנים הפנימיים עד כדי ביטול מבחני המיצ"ב". 

http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1829122

למידה מתוך משחק

”לא מתוך אונס ילמד הנער, אלא מתוך משחק" (אפלטון)

ישנה נטייה לחשוב ולקשר משחק לגיל צעיר , אך במציאות בשטח 72% מהאוכלוסייה משחקת. 30% מהאוכלוסייה מעל גיל 50 משחקים.

מי אמר שהלימודים צריכים להתבצע רק באמצעות ספרים ומחברות? בכנס השנתי לתקשוב בחינוך ובהוראה נבחנה האפשרות לשלב בלמידה משחקי מחשב כמו ה-Angry Birds  קישור: לימודים הם משחק ילדים

מורים  משתמשים במשחק לצורכי הוראה בעיקר בגילאים הצעירים, ולהזניח את השימוש בו בעבודה עם לומדים בגילאים בוגרים יותר. הם רואים במשחק בזבוז זמן או שהמשחק אינו יכול להכיל תכנים מורכבים. המשחקים הפכו להיות פחות פופולריים בבית הספר.

שימוש במשחקי מחשב ומשחקי למידה יכול להעשיר את חווית הלמידה ולהפוך את תהליך ההקניה של חומר משעמם לחוויה ומרתקת בנוסף ממד התחרות ואלמנטים נוספים במשחק מחדרים מוטיבציה בלומדים. 

מלבד ההזדמנות לנצל את יתרונות הטכנולוגיה ולהתאים את תוכנית הלימודים למאה ה-21  עודד מוטיבציה בקרב התלמידים. ומכאן החשיבות הרבה שיש להטמעת משחקי מחשב בלמידה.

לדעתי המשחק הוא דרך אינטואיטיבית  ללמידה וזכירה, ואפשר לרתום אותו להוראת תכנים. עם זאת, יש להיות ערים לאווירה, השמחה, הקלילה והמשוחררת שבמשחק ולהיזהר שלא לפגוע בה ע"י מעורבות יתר של המורה. 

לסיכום: המשחק אינו קסם. משחק נכון , בזמן הנכון ובמקום הנכון יכול להיות אפקטיבי יותר.

סביבות למידה מתוקשבות

מהי סביבה לימודית מתוקשבת ? סביבות למידה הוראה מתוקשבות – סביבה לימודית עתירת טכנולוגיה , המזמנת למידה אחרת בתוך הכיתה עצמה , וכן פותחת אפשרות ללמידה מרחוק, לעבודה מהבית, לשימוש במאגרי מידע אינטרנטיים ותקשורת חוץ בית ספרית במהלך יום הלימודים ומחוצה לו" (משרד החינוך) קישור לאתר משרד החינוך:
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Yesodi/Hadshaniyot/LamidaChinuchYesodi.htm
במסגרת הקורס של ד"ר אתי כוכבי נחשפנו לסביבות למידה מתוקשבות שרובן מוכרות לנו בתהליך ההוראה –למידה: אופק, גלים, הסוד של מיה ממשק וכו' סביבות למידה הנ"ל תאומת לתוכנית הלימודים. הערך המוסף שלקחתי מהשיעור הוא .המחוון הבודק סביבות למידה מתוקשבות. אם פעם התלהבנו מכל סביבה לימודית מתוקשבת המאפשרת לשלב את המחשב בהוראה וממזערת את התסכול בחוסר הידיעה בבניית יחידות מתוקשבות. המחוון משמש לנו מגדלת העוזרת לברור יחידות לימוד מתוקשבות לבדוק אותן הן מבחינה פדגוגית והן מבחינת התקשוב והטכנולוגיה.
קישור למאמר:
תכנון סביבות למידה מתוקשבות ולמידה מיטבית - ניר זינגר

בנוסף נחשפנו למושג "למידה אינטראקטיבית" –המורה מזמן אינטראקציות מרובות של הלומד עם עצמו , עם תחום הדעת, עם חבריו הלומדים ועם המורה בסביבה המתוקשבת כדי שיובילו ללמידה מתוך מעורבות.

אוריינות דיגיטלית

האם ניתן לקיים אוריינות דיגיטלית ללא אוריינות שפה?
קישור:  סטנדרטים במידענות

ההגדרות השונות של המושג אוריינות משקפות את האופי הדינמי והמתפתח של המושג ואת המשמעות המורכבת של אדם אוריין בחברת הידע.
לדעתי אוריינות דיגיטלית מכילה את כישורי השפה - קריאה וכתיבה מושכלת למיומנויות הנדרשות מן הלומדים במאה ה-21. התלמיד צריכה להיות היכולת להעריך נתונים ומידע להתמודד בעצמו עם שאלות , סוגיות ודילמות. עליו לאתר בעצמו את המידע החסר לו ,למיינו , לסננו , לארגן אותו , לערוך אותו , לעבדו , לאתר מידע נוסף , לעמת אותו עם ידע קודם , להעריכו באופן בקורתי , להסיק מסקנות , וכך להמשיך עד למציאת פתרון יצירתי מבוסס ומנומק . כתיבה אפקטיבית ומשמעותית- להשתמש במידע ולהעביר אותו באופן יעיל לנמען.
מכאן, לדעתי אין להגדיר או לכתוב על אוריינות דיגיטלית ולא לכלול את כישורי שפה מאחר והן מיושמות תוך שימוש במחשב וברשת האינטרנט לצורכי למידה אישית ושיתופית.
 אך בניגוד לקריאה הליניארית בספר, הקריאה בסביבה הדיגיטלית מסתעפת, הקוראים עוברים ממקום למקום באמצעות קישורים , לפי העדפותיהם ולפי מטרותיהם. בנוסף האוריינות הדיגיטלית מצרפת לתהליך הבניית הידע את המיומנויות הבאות: שימוש מושכל במקורות מידע חזותיים וקוליים , יכולת להפיק מידע ממקורות חזותיים וקוליים , זיהוי שאלות חשובות , קריאה מרפרפת או סורקת לצורך איתור מידע , מיון מידע רלוונטי , ניתוח מידע , תיקוף מידע ( הערכת איכות המקור , ( מיזוג מידע , תקשורת / הפצת מידע ועבודה בצוות .

לסיכום: בתהליך הבנת הנקרא של הטקסט נדרשים הלומדים לידע קוגניטיבי ולשוני וללא מיומנויות הנ"ל לא יוכל התלמידים לא יוכלו לבצע תהליכים מידעניים ראויים
מכאן שכישורי שפה והאוריינות הדיגיטלית רלוונטיים לכל תחומי הדעת