המונח פער דיגיטלי מתאר
מצב שבו לקבוצות שונות באוכלוסייה יש רמת נגישות שונה לסביבה דיגיטלית: מחשבים, תוכנות
ואינטרנט; ורמת אוריינות דיגיטלית שונה: מיומנויות וכישורי למידה ועבודה בסביבה ממוחשבת.
האם בארץ הפער דיגיטלי
מצטרף אל פערים חברתיים אחרים כמו:, השכלה, תעסוקה והכנסה ויוצר "קיפוח מרובה"?
מחסור במשאבים כלכליים,
תפיסות חברתיות שמרניות, רמת כישורי מחשב ואינטרנט נמוכה, העדר הכרה מספקת באפשרויות
הגלומות במחשב ובאינטרנט הם בין הגורמים ליצירת
פער הדיגיטלי. היכולת להשתמש בכלים אלה עשויה לאפשר מוביליות חברתית ומאידך, העדר יכולת
זו צפוי להחריף את הפערים החברתיים הקיימים.
על פי תוצאות הסקר http://www.maor.gov.il/Maor/Pages/HE/DigitalSurvey.aspx?P=MyComm2007 עולה, כי בהשוואה למדינות
אחרות, ישראל נמצאת במקום גבוה יחסית במספר האנשים שבבעלותם מחשב אישי ובשימוש באינטרנט
מהבית. לעומת זאת, נקודות החולשה של ישראל הן שימוש כללי באינטרנט, שימוש באינטרנט
במקומות עבודה ושימוש באינטרנט בקרב אנשים עם מוגבלויות ונכויות. כמו כן, הפערים הדיגיטליים
הבולטים ביותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה מתקבלים בקבוצת בעלי ההשכלה הנמוכה .
יש לזכור, כי חלק מהאוכלוסייה
הנגישה לסביבה דיגיטלית, עדיין נמצאת בפער בהשוואה לאוכלוסיות חזקות הרבה יותר, אשר
מצליחות לרכוש השכלה גבוהה ומיומנות לשימוש נבון יותר ברשת.
התופעה מכונה
"קיפוח מרובה". מכאן כי צמצום הפער הדיגיטלי מהווה יעד חברתי וכלכלי חשוב
מאוד בעידן הדיגטלי.
ברמת המאקרו נציין כי
נמדדו ארבעה ממדים מובחנים של המונח פער דיגיטאלי. ארבעת המימדים הם:
1. פער דיגיטאלי של
מודעות: פער דיגיטאלי של תשתיות:פער דיגיטאלי של מיומנויות ופער דיגיטאלי ביכולת של
פרטים וארגונים
לדעתי , בעקבות המסקנות
של הסקר יש לגבש מדיניות ותוכניות פעולה הכוללות צעדים כגון: חיבור מוזל לאינטרנט לבעלי
השכלה נמוכה, הגברת המודעות לחשיבות האינטרנט והתועלת שהוא יכול להביא, הגברת השימוש
במחשב ובאינטרנט בבתי הספר במיוחד באזורי טיפוח, חוגים להורי ילדים, שותפות בין הורים
וילדים בסביבות מתוקשבות, וכן צעדים חשובים נוספים שיובילו לצמצום הפער הדיגיטלי בישראל
וימנעו פער דיגיטלי בחברה.
מענה לפער הדיגיטלי פרוייקט
להב"ה - http://www.pc.co.il/?p=84522 זוהי התוכנית הממשלתית הגדולה ביותר בישראל לצמצום הפער הדיגיטאלי בחברה
הישראלית שמטרתו היא לאפשר נגישות רבה יותר של האוכלוסייה למערכות מחשוב ולעולם המידע
ועוד- אנו יודעת שכיום
מקובל לאמוד את הפער דיגיטלי ברמה בינלאומי (בין אוכלוסיות במדינות שונות) וברמה לאומית בין אוכלוסיות במדינה נתונה (למשל בעלות
גזע ואתניות שונים). בנוסף, קיימת התייחסות לפער דיגיטלי בין ארגונים ובתוך ארגונים.
אני חושבת שמדינת ישראל חייבים להבין שצמצום הפער
הדיגיטלי בחברה הישראלית הוא גם אינטרס לאומי . להבין שסגירת הפערים הדיגיטאליים והמעבר
לכלכלת מידע נועד ליצור יתרון תחרותי לכלכלת ישראל במגרש הגלובאלי, שכן יתרונה היחסי
של ישראל מתבטא בהון אנושי .
לסיכום – לדעתי , ניסיון
העבר מלמד שהשקעה בשיקום וטיפוח אוכלוסיות נכשלות גדול הרבה יותר מהתפוקות המתקבלות משיקומן. השקעת מנע
בקבוצות סיכון הן השקעות עתידיות
