יום חמישי, 12 ביולי 2012

אוריינות דיגיטלית

האם ניתן לקיים אוריינות דיגיטלית ללא אוריינות שפה?
קישור:  סטנדרטים במידענות

ההגדרות השונות של המושג אוריינות משקפות את האופי הדינמי והמתפתח של המושג ואת המשמעות המורכבת של אדם אוריין בחברת הידע.
לדעתי אוריינות דיגיטלית מכילה את כישורי השפה - קריאה וכתיבה מושכלת למיומנויות הנדרשות מן הלומדים במאה ה-21. התלמיד צריכה להיות היכולת להעריך נתונים ומידע להתמודד בעצמו עם שאלות , סוגיות ודילמות. עליו לאתר בעצמו את המידע החסר לו ,למיינו , לסננו , לארגן אותו , לערוך אותו , לעבדו , לאתר מידע נוסף , לעמת אותו עם ידע קודם , להעריכו באופן בקורתי , להסיק מסקנות , וכך להמשיך עד למציאת פתרון יצירתי מבוסס ומנומק . כתיבה אפקטיבית ומשמעותית- להשתמש במידע ולהעביר אותו באופן יעיל לנמען.
מכאן, לדעתי אין להגדיר או לכתוב על אוריינות דיגיטלית ולא לכלול את כישורי שפה מאחר והן מיושמות תוך שימוש במחשב וברשת האינטרנט לצורכי למידה אישית ושיתופית.
 אך בניגוד לקריאה הליניארית בספר, הקריאה בסביבה הדיגיטלית מסתעפת, הקוראים עוברים ממקום למקום באמצעות קישורים , לפי העדפותיהם ולפי מטרותיהם. בנוסף האוריינות הדיגיטלית מצרפת לתהליך הבניית הידע את המיומנויות הבאות: שימוש מושכל במקורות מידע חזותיים וקוליים , יכולת להפיק מידע ממקורות חזותיים וקוליים , זיהוי שאלות חשובות , קריאה מרפרפת או סורקת לצורך איתור מידע , מיון מידע רלוונטי , ניתוח מידע , תיקוף מידע ( הערכת איכות המקור , ( מיזוג מידע , תקשורת / הפצת מידע ועבודה בצוות .
לסיכום: בתהליך הבנת הנקרא של הטקסט נדרשים הלומדים לידע קוגניטיבי ולשוני וללא מיומנויות הנ"ל לא יוכל התלמידים לא יוכלו לבצע תהליכים מידעניים ראויים
מכאן שכישורי שפה והאוריינות הדיגיטלית רלוונטיים לכל תחומי הדעת 

יום שלישי, 10 ביולי 2012

אוריינות ?

כרכזת שפה מספר שנים לא מבוטל. ולאורך כל השנים השתלמתי בתחום. כאשר שמעתי לראשונה את המושג אוריינות דיגיטלית, הרמתי גבה ואמרתי לעצמי יפה, הרי ללא אוריינות כל פעולה שנעשה בסביבת המחשב תהיה פעולה לשם הפעולה ולא למטרות הבנה מסדר גבוה ובעצם לא התקיים כל תהליך למידה.

כשהתחלתי את הלימודים לתואר השני מושג זה עלה לא פעם בקרב כלל הלומדים. הסתכלתי על חתך הלומדים ושאלתי את עצמי האם לכולם יש את הכלים להתמודדות עם "אוריינות דיגיטלית" ושאלה זו לא הרפתה ממני, שהרי שייכתי את המושג לתחום השפה להתמודדות עם קריאה וכתיבה של טקסטים. שהרי האוריינות בבסיסה היא היכולת לקרוא ולכתוב. במשמעות רחבה יותר, המושג מציין שליטה ביכולות תקשורת נוספות - דיבור, האזנה והתבוננות - המאפשרות, יחד עם כישורי קריאה וכתיבה, תפקוד נאות בחברה.
החלטתי לבדוק את המושג :מושג אוריינות לקוח מהארמית- 1. היכולת להשתמש בשפה (בייחוד בשפה הכתובה) במגוון רמותיה וגילוייה. האוריינות קשורה לתפקודי השפה של האדם. מכיוון שהשפה קשורה בכל מה שאדם עושה, ניתן לומר שהאוריינות היא בבסיסו של כל תחום שבו אנו פועלים גם בחיי היומיום וגם בחיים הבית ספריים.
אפשר להגדיר סוגים שונים של אוריינויות, כגון "אוריינות מוסדית", "אוריינות מחשבים", "אוריינות מערבית", "אוריינות ביקורתית" "אוריינות מתמטית" - הכול לפי ההקשר או לפי התפקוד הנדרש.

על האוריינות הדיגיטלית אכתוב ברשומה הבאה.

מהי למידה שיתופית בעידן האינטרנט?

כאשר אנשי חינוך דברו על למידה שיתופית, עוד לפני עידן האינטרנט , מיד קפצה לנגד עיננו האינטראקציה בין הלומדים. מושג זה התייחס ללמידה המאפשרת לכל לומד לבטא את עצמו בתוך קבוצה ומאפשרת לו ליצור קשרים חברתיים עם הקבוצה .
כיצד למידה שיתופית מקוונת באה לידי ביטוי?
למידה שיתופית או הוראה שיתופית היא למידה בה מספר אנשים עובדים יחד כדי למצוא משמעות, לחקור נושא, לשפר מיומנויות ועוד.
כאשר אנו דנים בשיתופיות האם אנו עושים את ההבחנה בין תהליך משתף -collaboration מייצגת אוסף של פעולות הנעשות בשיתוף פעולה במהלך העשייה ועד לתוצר- התקשרות הדדית של משתתפים במאמץ מתואם לפתרון בעיה לבין cooperation, מייצגת אוסף של פעולות הנעשות בנפרד ומביאות לתוצר משותף - כשכל אחד אחראי לחלק מהמשימה ?


הלמידה השיתופית בעידן האינטרנט היא כל תהליך הוראה/למידה הכולל יסודות של שיתוף פעולה ואינטראקציה קבוצתית בין התלמידים במהלך הלימוד לשם השגת תוצרי למידה (להבדיל משיתוף פעולה חברתי) או ליצירת ידע קבוצתי.


דור האינטרנט שאנו עדים לו בשנים האחרונות, הנו דור המאפשר שיתוף, יצירת תוכן עצמאי שעד כה היו מותקנים רק על המחשב האישי. כיום למידה מקוונת מאופיין בשיתוף בידע ובבניה שיתופית של ידע בין המשתתפים באמצעות קשרים חברתיים בסביבת המחשב והאינטרנט. שיתוף בתמונות, כתיבת סיפור משותף לתמונות, עורך מסמכים באופן שיתופי ויכולת לשתף תכנים בין משתמשים באינטרנט, כמו רשומות בבלוגים , ווקי , רשת חברתית- ווב 2.
דוגמת הבלוג שהינו - ביטויי לקול האישי. קשר בין כותבי וקוראי הבלוג מאפשר שיתוף בין עמיתים וקוראים בדעות, עמדות, תגובה לרשומות והחלפת קישורים רלוונטיים ללמידה. למידה זו מאפשרת יצירת קשרים סביב סוגיות ונושאים שונים. זוהי למידה שיתופית? הלומדים בסביבת ווב 2 מפסיקים להיות כלי לצריכת תוכן ועוברים להיות יצרני תוכן, שבו למידה היא דבר שמיוצר על ידי המשתתפים.   קישורים:
http://shluvim.macam.ac.il/pg/blog/izvial/read/35894/----

יום שלישי, 3 ביולי 2012

זכויות יוצרים ברשת

האם יצירות בפורמט דיגיטלי ראויות כלל להגנת זכויות יוצרים?
הטכנולוגיה בימינו מאפשרת הפצה זולה ויעילה של מידע בכמויות גדולות ובמהירות אדירה – לציבור הרחב ללא מגבלות של מקום, מרחק וזמן. הנגישות למאגר האינטרנטי קלה וכן הקלות שבהורדה מהאינטרנט.
האינטרנט ממשיך ומתפתח ומהווה מקור עצום ואדיר של זרימת מידע חופשית. אך במקביל לכל היתרונות, עולים קשיים הקשורים לדיני זכויות יוצרים, משום שהאינטרנט פתח פתח להפרת זכויות יוצרים שקשה לשלוט עליה. למעשה, קיים מעין ניגוד בין זכויות היוצרים לבין חופש המידע הקיים ברשת.
כאשר אנו מבקשים לדון בשאלה אם סוג של שימוש מסוים ביצירה דיגיטלית מותר או אסור, עלינו לזכור שעצם הופעת תמונה, כיתוב, צילום, קובץ מוסיקה, גרפיקה, תוכנה או כל קובץ אחר באינטרנט, אין משמעו שהוא ניתן לשימוש חופשי. קודם כל עלינו להניח שלכל יצירה יש יוצר ולכן יש זכויות יוצרים. מכאן אנו מניחים למעשה כי חלה הגנה כלשהי על יצירות בפורמט דיגיטלי.


http://www.youtube.com/watch?v=cIxLSrTTKL0

קישורים: זכויות יוצרים ברשת מה מותר ? מה אסור? 

זכויות היוצרים בעידן המידע: הצורך באיזון חדש בין זכות היוצר לבין חופש המידע

זכויות יוצרים בעידן הדיגיטלי — על מודלים מבטיחים ועל הדרך לקיימם,


יום ראשון, 1 ביולי 2012

שילוב הפייסבוק בחינוך


הדילמה של שילוב רשת חברתית מסוג פייסבוק בחינוך.
האם באמת כדאי ליישם את הפייסבוק כ- "פייסבוק חינוכי"? התשובה היא: בעקרון כן. כי…. עקרון בו ההוראה והלמידה מתנהלת באמצעות רשת חברתית היא העתיד החינוכי. זו טענה די מבוהקת שהתגשמותה די ברורה. השאלה היא, האם הפייסבוק, כפי שהוא, או אף עם עדכונים כאלה או אחרים, מתאים למשימה – התשובה היא, מן הסתם לא. חבל על הזמן. – אברום רותם המאמר המלא
לדעתי אין אנו צריכים לקפוץ על "רכבת הפייסבוק" ולומר "זו הפלטפורמה, מורים נצלו זאת ללמידה שיתופית".  בעידן המאה ה-21, אנו יודעים שלא פעם עולים וצצים חידושים המראים לנו עולם חדש , נפלא אטרקטיבי ואנו נופלים לרשת (תרתי משמע). אנו כאנשי חינוך וכחלק מהאחראים על התנהלות התלמידים ברשת צריכים לשקול היטב את עידוד התלמידים בשימוש בפייסבוק.
אני חושבת שפייסבוק אינה פלטפורמה (לפחות כרגע) המתאימה לסביבה לימודית הפייסבוק הינו סביבה חברתית של הילדים והכניסה שלנו לשם לא בהכרח תביא את התלמידים לסביבת למידה שיתופית. פשטות הכתיבה, סגנון המבנה והתנהלות הקלילה של הילדים בפייסבוק, היא זו שבעצם מעודדת חיבורם של תלמידים רבים והשתלבותם בפייסבוק. סיבה נוספת, תלמידים שוהים שעות בפייסבוק במטרה לפתח קשרים חברתיים ולעקוב אחר התפתחויות ענייני החברה שלהם ושל חבריהם. האם יש לנו ספק שאם נחדור לסביבת הפייסבוק אנו נפתח סביבה לימודית –שיתופית מאתגרת.
 הפייסבוק הוא המפלט של התלמידים לעולם התוכן שלהם, בעיקר הבידורי ואין זה הכרחי לפלוש לעולם שלהם - רק כדי "לדבר בשפה שלהם". 

מקומה של הערכה במאה ה-21

"לא כל מה שהוא בעל ערך - ניתן להעריך.

ולא כל מה שניתן להעריך הוא בעל ערך" / אלברט איינשטיין

כיום כאשר אנו מדברים על "פדגוגיה חדשנית" - מבנה לימודי גמיש המותאם לתהליכי שינוי חברתיים-תרבותיים, כלכליים וטכנולוגיים ולשינויים בתפיסה לגבי מהות הדעת הכוונה לכלל המרכיבים שצריכים להתקיים בבתי הספר לצד המיומנויות שצריך לפתח אצל התלמידים כדי להתאימם למאה ה-21 (מיומנויות המתמקדות בתחומים מרכזיים: חשיבה מסדר גבוה, עבודה שיתופית וטיפול במידע דיגיטלי) גם נושא הערכה עובר תהפוכות, כשהמטוטלת נעה מהגישה המסורתית, הכמותית, לגישה המבוססת על הערכה איכותית.

ההערכה המסורתית מתבססת על "מבחנים סטנדרטיים", כאמצעי ההערכה המרכזי לקביעת הרמה של התפקוד הלימודי של התלמידים ושל המערכת.

במשך מאות שנים עסקו המורים בהקניית ידע כשקיים היה שילוב מלא בין הקנייתו לבין בדיקת קליטתו. בדרך כלל המורה הציג שאלות לתלמידים ולפי התשובות ידע מי הבין את הסבריו ומי לא, בדקו אם התלמידים ידעו לדקלם בע"פ קטעים הלקוחים מטקסטים חשובים, ואפילו שאותם מורים שמו לב שהתלמידים נכשלים בבחינה פעם אחר פעם הם לא בדקו מה לקוי בדרך הלמידה או דרך הערכה שלהם . המורים כיוונו אצבע מאשימה לתלמידים בכך שאינם חוזרים על החומר הנלמד "ומקיאים" אותו וכך היו פותרים את עצמם מרגשות אשמה במקרה הטוב נתנו לתלמידים מועדים נוספים לגשת לאותה בחינה.
עולמם של המורים רווי בהערכה. מאז ראשית האנושות הערכה היא חלק מתהליך ההוראה

(בירנבוים, 1997). עם התמסדות תהליך ההוראה התמסד גם תהליך ההערכה כחלק מתפקידו של המורה, ולכן גם כחלק מזהותו.

אני חושבת שכיום כשאנו מוצפים במידע ואין המורה "יודע כל" ותפקיד המורה משתנה עלינו להפסיק לבדוק ולהעריך תלמידים רק בדרך המסורתית הבודקת את השליטה במידע. על המורים לבצע הערכות נוספות הפותחות אפשרויות נוספות לתלמיד להראות ידע ולמידה בדרכים רבות ומגוונות הפותחות בפניו עולם רחב ואפשרויות מגוונות.

לדעתי כדי להשתמש בהערכה חלופית צריך לשנות הרבה דברים בתוך המערכת למשל מבנה הבחינות או מבנה השיעורים וכמותם. וכשנתונים אלה ישתנו כל תהליך הלמידה יהפוך לחווייתי יותר בשביל התלמיד ובשביל המורה.

הערכה כדיאלוג: הצעה לשינוי מדיניות ההערכה של בית הספר מחבר: דוד נבו

נקודה למחשבה- לדעתי מרוב השימוש השכיח של דרכי הערכה המסורתיות לא כל המורים יודעים כיצד להעריך את התלמידים בדרכי הערכה חלופיות כיצד לקבוע את המטלות ואת המשקל הניתן לכל מטלה .

כמו כן ישנו חלק גדול מציבור המורים ששחוק ואינו רוצה להטריח את עצמו בחיפוש אחר דרכי הערכה חלופית כי יותר קל לו לתת לתלמיד את אותה בחינה שמוכנה לו מראש מזה כמה שנים במאגר הבחינות שלו .

http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/5C34843F-8DC7-4F9B-8266-03F71DF40954/134268/03.pdf