סוף זה התחלה של ...

במסגרת לימודי לתואר שני בחינוך במגמת תקשוב ולמידה התבקשתי ליצור בלוג לימודי ולפרסם רשומה אחת כל שבוע... כתיבת הבלוג בשבילי הייתה משימה לא פשוטה. מצאתי את עצמי בכל פעם כותבת  בנושאים הקשורים בתקשוב בחינוך, ולא פעם הבטחתי לעצמי שאחרוג ואכתוב קצת על התפתחויות טכנולוגיות,  משהו אחר , אך לא ממש נשאבתי לזה . כנראה שהבלוג משקף אותי... את המחשבות שלי והקול האישי שלי.

אני מוצאת התנסות זו כמפתחת ומעשירה. כל רשומה דרשה ממני  קריאת מקורות, צפייה בסרטונים וכך הרחבתי את עולם המושגים שלי וידיעותיי בתחום  התקשוב דרך קריאת מאמרים מחקרים וסרטונים (מס"ע)שאולי ללא כתיבה בבלוג פחות הייתי נחשפת לעולם הזה של התקשוב מההיבט האקדמי- מחקרי. . אני רואה  כיצד כתיבת הבלוג סייעה לי להפוך את המידע לידע. עצם הכתיבה על המושגים, התיאוריות, התהליכים ושאר הנושאים, שעליהם כתבתי בפוסטים השונים, סייעה לי לדעת ולהבין את התכנים. הכתיבה עוזרת בתהליכי עיבוד מידע ורפלקציה, ואני מרגישה שכל פוסט גרם לי להבין את הנושא שעליו כתבתי . אני מאמינה שהבלוג יכול לשמש כלי מעולה עבור תלמידים ולסייע בפיתוח מגוון מיומנויות למידה.

סוף זההתחלה של משהו אחר, היום אני מסיימת רשמית את מטלת הבלוג, אני בטוחה שזהו לא הפוסט האחרון, אמשיך לכתוב בבלוג מהרהורי ליבי , כנראה באותם נושאים.

טיפים לכתיבת בלוג

חוק חינוך חינם. האומנם?

חינוך חינם עולה הרבה מאוד כסף - את זה לומד כל הורה על בשרו. כדי לעשות סדר ולמנוע גבייה של תשלומים מופרזים מההורים בכל תחילת שנה , מפרסם משרד החינוך את הסכום מקסימלי שרשאי כל בית ספר לגבות. הבעיה: בתי הספר דורשים ומקבלים מההורים תשלומים הגבוהים בעשרות אחוזים מהתשלומים המומלצים, להורים לא תמיד יש ברירה והם נאלצים לפתוח את הארנק.

החמור מכל לדעתי שתשלומי ההורים מכניסים את ההפרטה וגם את החינוך האפור בדלת האחורית ויוצרים פערים אדירים בין בתי ספר שיש להם הכל, שההורים בהם מממנים מערכת מיזוג בית - ספרית , חדרי מחשב, חוגים , העשרה ועוד לבין בתי ספר שאין בהם כלום .

העמקת הפערים קיימת לא רק בין בתי ספר אלא גם בין תלמידים , ולדעתי הדבר חמור כפליים ,ההורים של אותם תלמידים בעלי האמצעים יכולים לרשום את ילדיהם למגמות יוקרתיות שנחסמות בפני תלמידים שהוריהם אינם יכולים לממן זאת.

הגיע הזמן שחינוך חינם אכן יהיה חינם ולא שתשלומי הורים יהוו גורם ממיין בבתי ספר,כך שתלמידים להורים ממעמדות נמוכים כלל לא יפנו לבתי ספר שבהם נגבים תשלומי הורים גבוהים,והפערים רק גדלים.

סביבת למידה שיתופית-collaborize classroom

במהלך השנים האחרונות התפתחו מספר סביבות למידה אשר מספקות לתלמידים ולמורים "משהו שונה".
אחת מסביבות הלמידה המתוקשבות שזכתה לעניין ולשבחים בכינוס iste ב"סאן דייגו" בארה"ב (2012) היא סביבה מתוקשבת ללמידה שיתופית - collaborize classroom. המערכת נועדה ל"פרוץ" מבחינה פדגוגית את גבולות הכיתה ע"י יצירת למידה שיתופית מקוונת פעילה ומאתגרת, מעורבות התלמידים בפעילויות מתוקשבות, מטלות מקוונות, חקר שיתופי של מקורות מידע ועוד פעילויות מקוונות משותפות.  http://www.collaborizeclassroom.com/os/adopt-rb.html
סביבות הלמידה משמשות את המורים, אשר נכנסים לתקשוב, לשלב את המחשב בהוראה. היכולת להיות בלתי תלוי זמן ומקום, (אפשר להישאר בבית או להיות בבית קפה) מאפשר להתחבר ולקחת חלק. מגוון הדרכים להעברת מידע מעשיר את הלומד. כל היתרונות הללו גורמים לעניין רב אצל הלומד ומעוררים מוטיבציה. אך עם כל היתרונות יש גם חסרונות, אמנם התלמידים של היום הם ילידים דיגיטליים אך לא כל תלמיד "מיודד" עם המחשב, יש תלמידים מסוימים שישיבה מול מחשב גורמת להם אי נוחות ועבודה קשה. אין בלמידה עם מחשב קשר ישיר עם המורה - משוב, קשר-עין, שפת-גוף והבעות פנים הם חלק מחוויית הלמידה. לפעמים תלמידים עומדים מבולבלים בפני ה"שפע" ואינם מצליחים לברור רק את המרכיבים המשמעותיים והמרכזיים לנושא הנלמד.

הסוף לסטנדרטים?

בונים מחדש בתי חרושת לציונים? דילמת המיצ"ב

אחרי שנים של סודיות ייחשפו תוצאות מבחני המיצ"ב. בג"ץ פסק לטובת השקיפות, אבל במשרד החינוך סבורים כי ההחלטה תוביל לנזק בלתי הפיך: תיווצר תחרות לא הוגנת בין בתי ספר, השכבות החלשות ייפגעו ומספר הנושרים יגדל. "הדרך לתעשיית הרמאות קצרה מאוד", מזהירים מומחים. לירושלמים דווקא יש פתרון

תומר ולמר

פורסם:  07.09.12, 14:56

לכתבה המליאה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4278155,00.html

במכתב שהפיצה אתמול לכלל מנהלי בתי הספר בארץ, יצאה מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר, נגד הפסיקה וציינה כי "בית המשפט העליון לא ראה בתהליכים החינוכיים והחברתיים השליליים הצפויים, עילה מספקת למנוע את חשיפת המידע - ופסק שלא מתקיימת עילה לחיסיון המידע וכי לא הוכח שקיימת ודאות קרובה לכך שפרסום תוצאות בחינות המיצ"ב ברמה הבית-ספרית הוא בגדר מידע שגילויו עלול לגרום לשיבוש ממשי בתפקודה התקין של הרשות הציבורית".
מההשלכות השליליות מזהירה גם הפרופ' ענת זהר מהאוניברסיטה העברית, לשעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. "מבחני המיצ"ב יהפכו לגולם שקם על יוצרו", היא אומרת. "במקום להוות כלי בידי מנהלים לשיפור יעילות עבודתם, הם יהפכו למנגנון שעל פיו יישפטו בתי הספר. בכך הנזק עלול להיות גדול יותר מהתועלת ולכן צריך לשקול את העלאת המרכיבים של המבחנים הפנימיים עד כדי ביטול מבחני המיצ"ב". 

http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1829122

למידה מתוך משחק

”לא מתוך אונס ילמד הנער, אלא מתוך משחק" (אפלטון)

ישנה נטייה לחשוב ולקשר משחק לגיל צעיר , אך במציאות בשטח 72% מהאוכלוסייה משחקת. 30% מהאוכלוסייה מעל גיל 50 משחקים.

מי אמר שהלימודים צריכים להתבצע רק באמצעות ספרים ומחברות? בכנס השנתי לתקשוב בחינוך ובהוראה נבחנה האפשרות לשלב בלמידה משחקי מחשב כמו ה-Angry Birds  קישור: לימודים הם משחק ילדים

מורים  משתמשים במשחק לצורכי הוראה בעיקר בגילאים הצעירים, ולהזניח את השימוש בו בעבודה עם לומדים בגילאים בוגרים יותר. הם רואים במשחק בזבוז זמן או שהמשחק אינו יכול להכיל תכנים מורכבים. המשחקים הפכו להיות פחות פופולריים בבית הספר.

שימוש במשחקי מחשב ומשחקי למידה יכול להעשיר את חווית הלמידה ולהפוך את תהליך ההקניה של חומר משעמם לחוויה ומרתקת בנוסף ממד התחרות ואלמנטים נוספים במשחק מחדרים מוטיבציה בלומדים. 

מלבד ההזדמנות לנצל את יתרונות הטכנולוגיה ולהתאים את תוכנית הלימודים למאה ה-21  עודד מוטיבציה בקרב התלמידים. ומכאן החשיבות הרבה שיש להטמעת משחקי מחשב בלמידה.

לדעתי המשחק הוא דרך אינטואיטיבית  ללמידה וזכירה, ואפשר לרתום אותו להוראת תכנים. עם זאת, יש להיות ערים לאווירה, השמחה, הקלילה והמשוחררת שבמשחק ולהיזהר שלא לפגוע בה ע"י מעורבות יתר של המורה. 

לסיכום: המשחק אינו קסם. משחק נכון , בזמן הנכון ובמקום הנכון יכול להיות אפקטיבי יותר.

סביבות למידה מתוקשבות

מהי סביבה לימודית מתוקשבת ? סביבות למידה הוראה מתוקשבות – סביבה לימודית עתירת טכנולוגיה , המזמנת למידה אחרת בתוך הכיתה עצמה , וכן פותחת אפשרות ללמידה מרחוק, לעבודה מהבית, לשימוש במאגרי מידע אינטרנטיים ותקשורת חוץ בית ספרית במהלך יום הלימודים ומחוצה לו" (משרד החינוך) קישור לאתר משרד החינוך:
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Yesodi/Hadshaniyot/LamidaChinuchYesodi.htm
במסגרת הקורס של ד"ר אתי כוכבי נחשפנו לסביבות למידה מתוקשבות שרובן מוכרות לנו בתהליך ההוראה –למידה: אופק, גלים, הסוד של מיה ממשק וכו' סביבות למידה הנ"ל תאומת לתוכנית הלימודים. הערך המוסף שלקחתי מהשיעור הוא .המחוון הבודק סביבות למידה מתוקשבות. אם פעם התלהבנו מכל סביבה לימודית מתוקשבת המאפשרת לשלב את המחשב בהוראה וממזערת את התסכול בחוסר הידיעה בבניית יחידות מתוקשבות. המחוון משמש לנו מגדלת העוזרת לברור יחידות לימוד מתוקשבות לבדוק אותן הן מבחינה פדגוגית והן מבחינת התקשוב והטכנולוגיה.
קישור למאמר:
תכנון סביבות למידה מתוקשבות ולמידה מיטבית - ניר זינגר

בנוסף נחשפנו למושג "למידה אינטראקטיבית" –המורה מזמן אינטראקציות מרובות של הלומד עם עצמו , עם תחום הדעת, עם חבריו הלומדים ועם המורה בסביבה המתוקשבת כדי שיובילו ללמידה מתוך מעורבות.

אוריינות דיגיטלית

האם ניתן לקיים אוריינות דיגיטלית ללא אוריינות שפה?
קישור:  סטנדרטים במידענות

ההגדרות השונות של המושג אוריינות משקפות את האופי הדינמי והמתפתח של המושג ואת המשמעות המורכבת של אדם אוריין בחברת הידע.
לדעתי אוריינות דיגיטלית מכילה את כישורי השפה - קריאה וכתיבה מושכלת למיומנויות הנדרשות מן הלומדים במאה ה-21. התלמיד צריכה להיות היכולת להעריך נתונים ומידע להתמודד בעצמו עם שאלות , סוגיות ודילמות. עליו לאתר בעצמו את המידע החסר לו ,למיינו , לסננו , לארגן אותו , לערוך אותו , לעבדו , לאתר מידע נוסף , לעמת אותו עם ידע קודם , להעריכו באופן בקורתי , להסיק מסקנות , וכך להמשיך עד למציאת פתרון יצירתי מבוסס ומנומק . כתיבה אפקטיבית ומשמעותית- להשתמש במידע ולהעביר אותו באופן יעיל לנמען.
מכאן, לדעתי אין להגדיר או לכתוב על אוריינות דיגיטלית ולא לכלול את כישורי שפה מאחר והן מיושמות תוך שימוש במחשב וברשת האינטרנט לצורכי למידה אישית ושיתופית.
 אך בניגוד לקריאה הליניארית בספר, הקריאה בסביבה הדיגיטלית מסתעפת, הקוראים עוברים ממקום למקום באמצעות קישורים , לפי העדפותיהם ולפי מטרותיהם. בנוסף האוריינות הדיגיטלית מצרפת לתהליך הבניית הידע את המיומנויות הבאות: שימוש מושכל במקורות מידע חזותיים וקוליים , יכולת להפיק מידע ממקורות חזותיים וקוליים , זיהוי שאלות חשובות , קריאה מרפרפת או סורקת לצורך איתור מידע , מיון מידע רלוונטי , ניתוח מידע , תיקוף מידע ( הערכת איכות המקור , ( מיזוג מידע , תקשורת / הפצת מידע ועבודה בצוות .

לסיכום: בתהליך הבנת הנקרא של הטקסט נדרשים הלומדים לידע קוגניטיבי ולשוני וללא מיומנויות הנ"ל לא יוכל התלמידים לא יוכלו לבצע תהליכים מידעניים ראויים
מכאן שכישורי שפה והאוריינות הדיגיטלית רלוונטיים לכל תחומי הדעת 

אוריינות ?

כרכזת שפה מספר שנים לא מבוטל. ולאורך כל השנים השתלמתי בתחום. כאשר שמעתי לראשונה את המושג אוריינות דיגיטלית, הרמתי גבה ואמרתי לעצמי יפה, הרי ללא אוריינות כל פעולה שנעשה בסביבת המחשב תהיה פעולה לשם הפעולה ולא למטרות הבנה מסדר גבוה ובעצם לא התקיים כל תהליך למידה.

כשהתחלתי את הלימודים לתואר השני מושג זה עלה לא פעם בקרב כלל הלומדים. הסתכלתי על חתך הלומדים ושאלתי את עצמי האם לכולם יש את הכלים להתמודדות עם "אוריינות דיגיטלית" ושאלה זו לא הרפתה ממני, שהרי שייכתי את המושג לתחום השפה להתמודדות עם קריאה וכתיבה של טקסטים. שהרי האוריינות בבסיסה היא היכולת לקרוא ולכתוב. במשמעות רחבה יותר, המושג מציין שליטה ביכולות תקשורת נוספות - דיבור, האזנה והתבוננות - המאפשרות, יחד עם כישורי קריאה וכתיבה, תפקוד נאות בחברה.
החלטתי לבדוק את המושג :מושג אוריינות לקוח מהארמית- 1. היכולת להשתמש בשפה (בייחוד בשפה הכתובה) במגוון רמותיה וגילוייה. האוריינות קשורה לתפקודי השפה של האדם. מכיוון שהשפה קשורה בכל מה שאדם עושה, ניתן לומר שהאוריינות היא בבסיסו של כל תחום שבו אנו פועלים גם בחיי היומיום וגם בחיים הבית ספריים.
אפשר להגדיר סוגים שונים של אוריינויות, כגון "אוריינות מוסדית", "אוריינות מחשבים", "אוריינות מערבית", "אוריינות ביקורתית" "אוריינות מתמטית" - הכול לפי ההקשר או לפי התפקוד הנדרש.

על האוריינות הדיגיטלית אכתוב ברשומה הבאה.

מהי למידה שיתופית בעידן האינטרנט?

כאשר אנשי חינוך דברו על למידה שיתופית, עוד לפני עידן האינטרנט , מיד קפצה לנגד עיננו האינטראקציה בין הלומדים. מושג זה התייחס ללמידה המאפשרת לכל לומד לבטא את עצמו בתוך קבוצה ומאפשרת לו ליצור קשרים חברתיים עם הקבוצה .
כיצד למידה שיתופית מקוונת באה לידי ביטוי?
למידה שיתופית או הוראה שיתופית היא למידה בה מספר אנשים עובדים יחד כדי למצוא משמעות, לחקור נושא, לשפר מיומנויות ועוד.
כאשר אנו דנים בשיתופיות האם אנו עושים את ההבחנה בין תהליך משתף -collaboration מייצגת אוסף של פעולות הנעשות בשיתוף פעולה במהלך העשייה ועד לתוצר- התקשרות הדדית של משתתפים במאמץ מתואם לפתרון בעיה לבין cooperation, מייצגת אוסף של פעולות הנעשות בנפרד ומביאות לתוצר משותף - כשכל אחד אחראי לחלק מהמשימה ?

הלמידה השיתופית בעידן האינטרנט היא כל תהליך הוראה/למידה הכולל יסודות של שיתוף פעולה ואינטראקציה קבוצתית בין התלמידים במהלך הלימוד לשם השגת תוצרי למידה (להבדיל משיתוף פעולה חברתי) או ליצירת ידע קבוצתי.


דור האינטרנט שאנו עדים לו בשנים האחרונות, הנו דור המאפשר שיתוף, יצירת תוכן עצמאי שעד כה היו מותקנים רק על המחשב האישי. כיום למידה מקוונת מאופיין בשיתוף בידע ובבניה שיתופית של ידע בין המשתתפים באמצעות קשרים חברתיים בסביבת המחשב והאינטרנט. שיתוף בתמונות, כתיבת סיפור משותף לתמונות, עורך מסמכים באופן שיתופי ויכולת לשתף תכנים בין משתמשים באינטרנט, כמו רשומות בבלוגים , ווקי , רשת חברתית- ווב 2.
דוגמת הבלוג שהינו - ביטויי לקול האישי. קשר בין כותבי וקוראי הבלוג מאפשר שיתוף בין עמיתים וקוראים בדעות, עמדות, תגובה לרשומות והחלפת קישורים רלוונטיים ללמידה. למידה זו מאפשרת יצירת קשרים סביב סוגיות ונושאים שונים. זוהי למידה שיתופית? הלומדים בסביבת ווב 2 מפסיקים להיות כלי לצריכת תוכן ועוברים להיות יצרני תוכן, שבו למידה היא דבר שמיוצר על ידי המשתתפים.   קישורים:
http://shluvim.macam.ac.il/pg/blog/izvial/read/35894/----

זכויות יוצרים ברשת

האם יצירות בפורמט דיגיטלי ראויות כלל להגנת זכויות יוצרים?
הטכנולוגיה בימינו מאפשרת הפצה זולה ויעילה של מידע בכמויות גדולות ובמהירות אדירה – לציבור הרחב ללא מגבלות של מקום, מרחק וזמן. הנגישות למאגר האינטרנטי קלה וכן הקלות שבהורדה מהאינטרנט.
האינטרנט ממשיך ומתפתח ומהווה מקור עצום ואדיר של זרימת מידע חופשית. אך במקביל לכל היתרונות, עולים קשיים הקשורים לדיני זכויות יוצרים, משום שהאינטרנט פתח פתח להפרת זכויות יוצרים שקשה לשלוט עליה. למעשה, קיים מעין ניגוד בין זכויות היוצרים לבין חופש המידע הקיים ברשת.
כאשר אנו מבקשים לדון בשאלה אם סוג של שימוש מסוים ביצירה דיגיטלית מותר או אסור, עלינו לזכור שעצם הופעת תמונה, כיתוב, צילום, קובץ מוסיקה, גרפיקה, תוכנה או כל קובץ אחר באינטרנט, אין משמעו שהוא ניתן לשימוש חופשי. קודם כל עלינו להניח שלכל יצירה יש יוצר ולכן יש זכויות יוצרים. מכאן אנו מניחים למעשה כי חלה הגנה כלשהי על יצירות בפורמט דיגיטלי.


http://www.youtube.com/watch?v=cIxLSrTTKL0

קישורים: זכויות יוצרים ברשת מה מותר ? מה אסור? 

זכויות היוצרים בעידן המידע: הצורך באיזון חדש בין זכות היוצר לבין חופש המידע

זכויות יוצרים בעידן הדיגיטלי — על מודלים מבטיחים ועל הדרך לקיימם,

שילוב הפייסבוק בחינוך

הדילמה של שילוב רשת חברתית מסוג פייסבוק בחינוך.

האם באמת כדאי ליישם את הפייסבוק כ- "פייסבוק חינוכי"? התשובה היא: בעקרון כן. כי…. עקרון בו ההוראה והלמידה מתנהלת באמצעות רשת חברתית היא העתיד החינוכי. זו טענה די מבוהקת שהתגשמותה די ברורה. השאלה היא, האם הפייסבוק, כפי שהוא, או אף עם עדכונים כאלה או אחרים, מתאים למשימה – התשובה היא, מן הסתם לא. חבל על הזמן. – אברום רותם המאמר המלא

לדעתי אין אנו צריכים לקפוץ על "רכבת הפייסבוק" ולומר "זו הפלטפורמה, מורים נצלו זאת ללמידה שיתופית".  בעידן המאה ה-21, אנו יודעים שלא פעם עולים וצצים חידושים המראים לנו עולם חדש , נפלא אטרקטיבי ואנו נופלים לרשת (תרתי משמע). אנו כאנשי חינוך וכחלק מהאחראים על התנהלות התלמידים ברשת צריכים לשקול היטב את עידוד התלמידים בשימוש בפייסבוק.

אני חושבת שפייסבוק אינה פלטפורמה (לפחות כרגע) המתאימה לסביבה לימודית הפייסבוק הינו סביבה חברתית של הילדים והכניסה שלנו לשם לא בהכרח תביא את התלמידים לסביבת למידה שיתופית. פשטות הכתיבה, סגנון המבנה והתנהלות הקלילה של הילדים בפייסבוק, היא זו שבעצם מעודדת חיבורם של תלמידים רבים והשתלבותם בפייסבוק. סיבה נוספת, תלמידים שוהים שעות בפייסבוק במטרה לפתח קשרים חברתיים ולעקוב אחר התפתחויות ענייני החברה שלהם ושל חבריהם. האם יש לנו ספק שאם נחדור לסביבת הפייסבוק אנו נפתח סביבה לימודית –שיתופית מאתגרת.

 הפייסבוק הוא המפלט של התלמידים לעולם התוכן שלהם, בעיקר הבידורי ואין זה הכרחי לפלוש לעולם שלהם - רק כדי "לדבר בשפה שלהם". 

מקומה של הערכה במאה ה-21

"לא כל מה שהוא בעל ערך - ניתן להעריך.

ולא כל מה שניתן להעריך הוא בעל ערך" / אלברט איינשטיין

כיום כאשר אנו מדברים על "פדגוגיה חדשנית" - מבנה לימודי גמיש המותאם לתהליכי שינוי חברתיים-תרבותיים, כלכליים וטכנולוגיים ולשינויים בתפיסה לגבי מהות הדעת הכוונה לכלל המרכיבים שצריכים להתקיים בבתי הספר לצד המיומנויות שצריך לפתח אצל התלמידים כדי להתאימם למאה ה-21 (מיומנויות המתמקדות בתחומים מרכזיים: חשיבה מסדר גבוה, עבודה שיתופית וטיפול במידע דיגיטלי) גם נושא הערכה עובר תהפוכות, כשהמטוטלת נעה מהגישה המסורתית, הכמותית, לגישה המבוססת על הערכה איכותית.

ההערכה המסורתית מתבססת על "מבחנים סטנדרטיים", כאמצעי ההערכה המרכזי לקביעת הרמה של התפקוד הלימודי של התלמידים ושל המערכת.

במשך מאות שנים עסקו המורים בהקניית ידע כשקיים היה שילוב מלא בין הקנייתו לבין בדיקת קליטתו. בדרך כלל המורה הציג שאלות לתלמידים ולפי התשובות ידע מי הבין את הסבריו ומי לא, בדקו אם התלמידים ידעו לדקלם בע"פ קטעים הלקוחים מטקסטים חשובים, ואפילו שאותם מורים שמו לב שהתלמידים נכשלים בבחינה פעם אחר פעם הם לא בדקו מה לקוי בדרך הלמידה או דרך הערכה שלהם . המורים כיוונו אצבע מאשימה לתלמידים בכך שאינם חוזרים על החומר הנלמד "ומקיאים" אותו וכך היו פותרים את עצמם מרגשות אשמה במקרה הטוב נתנו לתלמידים מועדים נוספים לגשת לאותה בחינה.
עולמם של המורים רווי בהערכה. מאז ראשית האנושות הערכה היא חלק מתהליך ההוראה

(בירנבוים, 1997). עם התמסדות תהליך ההוראה התמסד גם תהליך ההערכה כחלק מתפקידו של המורה, ולכן גם כחלק מזהותו.

אני חושבת שכיום כשאנו מוצפים במידע ואין המורה "יודע כל" ותפקיד המורה משתנה עלינו להפסיק לבדוק ולהעריך תלמידים רק בדרך המסורתית הבודקת את השליטה במידע. על המורים לבצע הערכות נוספות הפותחות אפשרויות נוספות לתלמיד להראות ידע ולמידה בדרכים רבות ומגוונות הפותחות בפניו עולם רחב ואפשרויות מגוונות.

לדעתי כדי להשתמש בהערכה חלופית צריך לשנות הרבה דברים בתוך המערכת למשל מבנה הבחינות או מבנה השיעורים וכמותם. וכשנתונים אלה ישתנו כל תהליך הלמידה יהפוך לחווייתי יותר בשביל התלמיד ובשביל המורה.

הערכה כדיאלוג: הצעה לשינוי מדיניות ההערכה של בית הספר מחבר: דוד נבו

נקודה למחשבה- לדעתי מרוב השימוש השכיח של דרכי הערכה המסורתיות לא כל המורים יודעים כיצד להעריך את התלמידים בדרכי הערכה חלופיות כיצד לקבוע את המטלות ואת המשקל הניתן לכל מטלה .

כמו כן ישנו חלק גדול מציבור המורים ששחוק ואינו רוצה להטריח את עצמו בחיפוש אחר דרכי הערכה חלופית כי יותר קל לו לתת לתלמיד את אותה בחינה שמוכנה לו מראש מזה כמה שנים במאגר הבחינות שלו .

http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/5C34843F-8DC7-4F9B-8266-03F71DF40954/134268/03.pdf

סטנדרטיזציה- מהי?

האם נכון להציב סטנדרטים אחידים לכל אוכלוסיית התלמידים במדינה, ובכל התחומים הלימודיים והחינוכיים?

כיצד זה שלאחר שנים או שלושה עשורים של השקעת משאבים אדירה,  בקידומם החינוכי של יוצאי השכבות החלשות (ילדי מיעוטים, מהגרים, העניים של פרברי הערים)– עדיין קיים פער עמוק בהישגים ביניהם לבין יוצאי השכבות המבוססות?

האם בית הספר, המנהל, המורים יש להם מספיק כישוריים ליישר קו ולהוביל את כל מגוון האוכלוסיה של שלושים וחמישה תלמידים בכיתה לאותם סטנדרטים ומנגד האם בית הספר יכול לעמוד בסטנדרטים של תוכנית הלימודים, של שבע מקצועות בכתות ו', שמציב משרד החינוך?

המודל הסטנדרטי שהתפתח בעולם רואה בניהול ריכוזי של מבחנים אמצעי המבטיח ללמידה אפקטיבית, יותר מאשר הערכת ההישגים שמבצעים המורים. מודל זה התפשט והעמיק מאז שנות ה-80. הביקורת העיקרית עליו היא, שהוא מכוון להצלחה בבחינה יותר מאשר תורם לבנייה של ידע. זהו מודל המוביל למבנה אחיד של תוכניות לימודים, שאינו מותאם לשונות בהרכב התלמידים, והחמור מכל - משניא את בית הספר על התלמידים. (עמי ווילנסקי) למאמרו של עמי וולינסקי     | חידת החינוך הפיני

בכנס שהתקיים בינואר, במאלמו שבשוודיה, טען חוקר החינוך פרופ' פסי סלברג מפינלנד, כי האמונה בתועלתם של מבחנים התפשטה בעולם והפכה ל"ווירוס קטלני". פרופ' פטרישיה ברודפוט, חוקרת נודעת מאנגליה, הצביעה על המחיר האינטלקטואלי והכלכלי של השתלטות המבחנים על חיי החינוך.

לדעתי הסטנדרטים שמוצבים בפני התלמידים נקבעו מראש על ידי אנשי חינוך  ללא שום התייחסות לשונות בין התלמידים ולמרות שברור וידוע שהכתות בבתי הספר הן כתות הטרוגניות , יש את התלמידים הממוצעים, המחוננים, המתקשים ואף תלמידי החינוך מיוחד.

אז מה כן? הערכה חלופית? האם להערכה חלופית אין סטנדרטים? מי קובע את הסטנדרטים? האם שוב הם לכל?

הערכה חלופית נהוגה במערכת, וישנם בתי ספר שמקיימים אותה בקרב תלמידיה , אך  היא תוספת להערכה המסורתית הקיימת בבתי הספר והאחוז שהערכה חלופית מקבלת הינו שולי. לכן לדעתי זה איננו הפתרון - צריכה להיות הבנה שצריך לוותר על המבחנים כתרבות, למזער את נוכחותם ולפנות מקום לתהליכים מעמיקים ונכונים של למידת מיומנויות ולהפסיק לבדוק ידע, מה שאומר לשנות לאלתר את תוכניות הלימודים ואת היקף המקצועות הנדרשים.

במבט לאחור

זהו הבלוג  האחרון של סמסטר השני.

במבט לאחור ועוד מבט קדימה ולפניי התובנות שהגעתי אליהן אחרי סמסטר שלהם בכתיבה בבלוג.  

*בתחילה שאלתי את עצמי על מה אכתוב, אחר כך כל נושא שעלה לכותרות בנושא התקשוב והלמידה בדרך חדשנית  מיד הייתי אומרת לעצמי "זהו הנושא שאני הולכת לכתוב עליו" .

אך, ישנו קושי לא נפטרתי ממנו והוא החשיפה והפומביות , עדיין רואה את עצמי מאופקת ועם מעצורים וכנראה עם הזמן אפתח יותר.

*לא פעם הרגשתי שיש לי לכתוב הרבה , אך חשבתי על הקוראים. איני רוצה להלאות את הקורא אלא לשתף אותו בסוגיה נקודתית  ולעניין את הקורא.  כמו שציינתי בבלוג הפתיחה , הרגשתי שכתיבה בבלוג נועדה לקדם את שיח הציבורי בתחומים שונים. להפוך את הידע לנגיש יותר לציבור הרחב ולאפשר פרסום של דעות הרהורים ומחשבות. בחיפוש תכנים לפוסטים שוטטתי במקורות מידע שאינם חלק מתכני הקורסים הרשמיים ותוך כדי חיפוש נחשפתי לדעות נוספות ולמדתי דברים חדשים.

*תובנה נוספת שאני רוצה להתייחס אליה היא הנושאים שכתבתי עליהם בבלוג.
כאשר אני מתבוננת אחורה מסתכלת על הפוסט הראשון שלי....עוברת בין הפוסטים השונים שכתבתי... ומגיעה לתובנות,  מפוסט לפוסט שכתבתי אני רואה קו מקשר בין הנושאים הנדונים בבלוג שלי, בעצם אני אומרת "הנה אני" או זו מן תעודת זהות המקצועית שלי.

היום קל יותר למצוא על מה לכתוב, קל יותר להתנסח, 

אני מבינה את היתרונות בכתיבה בבלוג ו... אני נהנית.

הייתי ממליצה ליישם את הכלי הזה בתחומי לימוד רבים. 

המורה המקוון

מי הוא המורה המקוון? 

להיות מורה מקוון אינו די בכך שלהתמחות ולהתמקצע בתחום החביב או האהוב עליו , שאותו בחר להורות כשהלך ללימודים אקדמיים- והפך למומחה תוכן, אלא עליו להכיר אמצעים טכנולוגיים ורלוונטיים לנושא והשימוש בהם. http://www.youtube.com/watch?v=W008GFJZKug

על שלושה דברים המורה המקוון עומד: על הוראה, על טקסט דיגטאלי ,על מרחב מקוון (ד"ר אברום רותם). הוראה: המורה המקוון הוא מורה. מורה עם ניסיון ויכולת מוכחת ...

מה צריך המורה לדעת?

•שליטה טובה בישומי אופיס

•שליטה מעולה בחיפוש מידע ברשת

•יכולת בקרה והערכה של חומרי הוראה

•הכרת התהליך המידעני

•ניהול סביבת למידה מקוונת – אתר כיתתי , בית ספרי , אתר מלווה שיעור וכו'

•הכרת יישומי אינטרנט הרווחים בתהליכי הוראה ולמידה (בלוגים, ויקי , עבודה עם מסמכים משותפים וכו'..)

• הפעלת הציוד הטכנולוגי בכיתה (מחשב ,מקרן ,רמקולים וכו'..)

עיצב תוכן בסביבת האינטרנט (אתר בית ספרי, אתר כיתתי , igoogle )

הערכת תוצרים מתוקשבים  מבחינת התכנים ומבחינת העיצוב.
לדעתי אין דיי בכך שלמורה המקוון תהיה שליטה בסביבת המידע הנגיש הקיים באינטרנט  וגם לפעילות וללמידה המקוונת הניתנות ללומדים . כדי שתתרחש למידה ברמות גבוהות של חשיבה ולמידה אצל הלומדים.היא תלוית המורה המקוון ופעילויות הלמידה שהינו מזמן לתלמידיו.  
בסביבה המקוונת, הגדרת תפקידו של המורה משתנה ממעביר ידע לתפקיד של מנחה, מתווך, יועץ ועמית, המלווה ומכוון את הלומד ומסייע בידו בלמידה ובחשיבה.  לא הטכנולוגיה עצמה אלא אופן יישומה על ידי המורה היא שקובעת את אפקטיביות הלמידה

הרובוט מחליף את המורה

האם הקורא הרובוטי אכן יכול להחליף את המורה?

רציתי לעניין אתכם בכתבה שקראתי http://it.themarker.com/tmit/article/19224 שבאמצעות קורא רובוטי ניתן להקל על עבודת המורה, אבל תוך כדי כך גם מעבירים מסר לתלמיד: אתה מבצע תרגיל; מטרת הכתיבה שלך היא קבלת ציון בלבד ; אופן הכתיבה שלך איננה מעניינת, ספק אם זה המסר שמערכת חינוך ובתי הספר רוצים להעביר לתלמידים.

סביר מאד להניח שקוראים רובוטיים  מסוגלים לבחון אם התלמיד מיקם את הפסיקים שבמשפטיו במקום הנכון, או שגיאות איות, דקדוק. אבל אפילו אם הוא יכול להבין את תוכן החיבור ספק אם הוא יוכל לקרוא בין השורות להבין את היצירתיות, ההומור או אנלוגיה מלאת מחשבה של הכותב ולהוות אוזן קשבת לכותב עצמו.

לדעתי לא פעם לכותב יש נמענים שאותם הוא רוצה להרשים ולשמוע תגובות ובקורות, לא פעם הכותב רוצה לדעת כיצד התרשם הקורא  או כמה קורא, המורה או המרצה. מה עם התייעצות בתהליך הכתיבה? "אני רוצה לדעת שאני כותב לקורא אמיתי, בשר ודם, שמתרגש לשמוע את המילים שעל הדף", אמר ג'ן, "ואני בטוח שכך מרגישים גם ילדים". 

מקומם של ספרי לימוד

אנו מצויים בתהליך של מהפכת התקשוב בחינוך. שימוש מוגבר בתקשורת ממוחשבת. סביבת אינטרנט, הצפה במידע , רשתות חברתיות – תקשורת ועוד.
מורים משתמשים במאגרי מידע המצויים באינטרנט, אתרי בתי ספר, משימות מתוקשבות , שימוש במדיה זמינה בכל התחומים. כמו שאני רואה עולם התקשוב תופס חלק נכבד בתהליכי השינוי במערכת החינוך.

ואני שואלת, בעצם מהו מקומו של ספר הלימוד בעידן שבו אנו מסוגלים להגיע מהר ויעיל יותר למידע ולפגוש בו ברשתות ?

20 דקות  http://www.youtube.com/watch?v=TMUhjBu7vBs&feature=youtu.be

בן הר כאחת הנשים המשפיעות לשנת 2010 מצהירה : "כבר עכשיו לא צריך ספרי לימוד יותר, עידן רכישת ספרי הלימוד במאות שקלים וסחיבת ילקוטים כבדים על הגב נמצא בימיו האחרונים.....כל ספרי הלימוד של התלמיד נמצאים ברשת." בן הר צופה ש"תוך שלוש -ארבע שנים רוב הילדים יגיעו לבית הספר עם ילקוט דיגטאלי."

http://www.school.kotar.co.il/

לדעתי ספרי לימוד דיגטאליים נראים לי מעין חוליה מקשרת בין הספרים המודפסים לבין חומרים, ומקורות מיידע מתוקשבים. כשאני מעיינת ברוב ספרי הלימוד הדיגיטליים חוץ מסוג הטקסט והתצוגה אין הבדל משמעותי שהרי את התגובות והתוספות וההסברים יש היום בחוברות עבודה של התלמיד. נכון שיש ספרי לימוד דיגיטליים מתקדמים ותר המאפשרים שיחה משותפת והעלאת מחשבות ושהייתי משנה מצמצת את התוכן ומאפשרת קישורים לשונות של התלמיד.

פער דיגיטלי בחברה הישראלית

המונח פער דיגיטלי מתאר מצב שבו לקבוצות שונות באוכלוסייה יש רמת נגישות שונה לסביבה דיגיטלית: מחשבים, תוכנות ואינטרנט; ורמת אוריינות דיגיטלית שונה: מיומנויות וכישורי למידה ועבודה בסביבה ממוחשבת.

האם בארץ הפער דיגיטלי מצטרף אל פערים חברתיים אחרים כמו:, השכלה, תעסוקה והכנסה ויוצר "קיפוח מרובה"?

מחסור במשאבים כלכליים, תפיסות חברתיות שמרניות, רמת כישורי מחשב ואינטרנט נמוכה, העדר הכרה מספקת באפשרויות הגלומות במחשב ובאינטרנט  הם בין הגורמים ליצירת פער הדיגיטלי. היכולת להשתמש בכלים אלה עשויה לאפשר מוביליות חברתית ומאידך, העדר יכולת זו צפוי להחריף את הפערים החברתיים הקיימים.

על פי תוצאות הסקר http://www.maor.gov.il/Maor/Pages/HE/DigitalSurvey.aspx?P=MyComm2007 עולה, כי בהשוואה למדינות אחרות, ישראל נמצאת במקום גבוה יחסית במספר האנשים שבבעלותם מחשב אישי ובשימוש באינטרנט מהבית. לעומת זאת, נקודות החולשה של ישראל הן שימוש כללי באינטרנט, שימוש באינטרנט במקומות עבודה ושימוש באינטרנט בקרב אנשים עם מוגבלויות ונכויות. כמו כן, הפערים הדיגיטליים הבולטים ביותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה מתקבלים בקבוצת בעלי ההשכלה הנמוכה .   

יש לזכור, כי חלק מהאוכלוסייה הנגישה לסביבה דיגיטלית, עדיין נמצאת בפער בהשוואה לאוכלוסיות חזקות הרבה יותר, אשר מצליחות לרכוש השכלה גבוהה ומיומנות לשימוש נבון יותר ברשת.

התופעה מכונה "קיפוח מרובה". מכאן כי צמצום הפער הדיגיטלי מהווה יעד חברתי וכלכלי חשוב מאוד בעידן הדיגטלי.

ברמת המאקרו נציין כי נמדדו ארבעה ממדים מובחנים של המונח פער דיגיטאלי. ארבעת המימדים הם:

1. פער דיגיטאלי של מודעות: פער דיגיטאלי של תשתיות:פער דיגיטאלי של מיומנויות ופער דיגיטאלי ביכולת של פרטים וארגונים

לדעתי , בעקבות המסקנות של הסקר יש לגבש מדיניות ותוכניות פעולה הכוללות צעדים כגון: חיבור מוזל לאינטרנט לבעלי השכלה נמוכה, הגברת המודעות לחשיבות האינטרנט והתועלת שהוא יכול להביא, הגברת השימוש במחשב ובאינטרנט בבתי הספר במיוחד באזורי טיפוח, חוגים להורי ילדים, שותפות בין הורים וילדים בסביבות מתוקשבות, וכן צעדים חשובים נוספים שיובילו לצמצום הפער הדיגיטלי בישראל וימנעו פער דיגיטלי בחברה.

מענה לפער הדיגיטלי  פרוייקט להב"ה - http://www.pc.co.il/?p=84522 זוהי התוכנית הממשלתית הגדולה ביותר בישראל לצמצום הפער הדיגיטאלי בחברה הישראלית שמטרתו היא לאפשר נגישות רבה יותר של האוכלוסייה למערכות מחשוב ולעולם המידע  

ועוד- אנו יודעת שכיום מקובל לאמוד את הפער דיגיטלי ברמה בינלאומי (בין אוכלוסיות במדינות שונות) וברמה  לאומית בין אוכלוסיות במדינה נתונה (למשל בעלות גזע ואתניות שונים). בנוסף, קיימת התייחסות לפער דיגיטלי בין ארגונים ובתוך ארגונים.

 אני חושבת שמדינת ישראל חייבים להבין שצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית הוא גם אינטרס לאומי . להבין שסגירת הפערים הדיגיטאליים והמעבר לכלכלת מידע נועד ליצור יתרון תחרותי לכלכלת ישראל במגרש הגלובאלי, שכן יתרונה היחסי של ישראל מתבטא בהון אנושי .

לסיכום – לדעתי , ניסיון העבר מלמד שהשקעה בשיקום וטיפוח אוכלוסיות נכשלות גדול  הרבה יותר מהתפוקות המתקבלות משיקומן. השקעת מנע בקבוצות סיכון הן השקעות עתידיות

פדגוגיה חדשנית או כלי טכנולוגי

פעימה ראשונה יצאה לדרך בשנת תשע"א כשתוכנית התקשוב הלאומית הציבה מטרה – 'התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 , תוך הובלת פדגוגיה חדשנית בבתי הספר והטמעה של טכנולוגיות מידע בתוכניות הלימודים.יעדי תוכנית התקשוב

האם  אנו רואים פדגוגיה חדשנית שבה גישת ההוראה והלמידה, התכנים והידע הנלמדים רלוונטיים למציאות המשתנה או בעצם זהו שימוש  בטכנולוגיה חדשנית?

בשלב הראשון, הבסיסי, בבתי ספר מסופקים מחשבים ניידים למורים ועמדה בסיסית בכל כיתה (מקרן, אמצעי החשכה, רמקולים וחיבור אלחוטי לאינטרנט), בית הספר מקבל תקציב שוטף להפעלה הכולל תקציבי חיבור לאינטרנט, לספקי תוכן ותקציב לתחזוקה. צוות ההוראה בבית הספר מלווה בהשתלמות והדרכה במקצועות הליבה, עברית, מתמטיקה מדעים ואנגלית כשכל אחד ממורה מהמורים מודרך אך ורק בתחום אחד. שאר הצוות מקבל הדרכה של 30 שעות השתלמות (אופק חדש).
עד היום ההכשרות המורים היו נקודתיות והמורים  לא הצליחו לעמוד בקצב השינויים. במשך שנה וחצי גיבש יחד עם משרד החינוך, בראשותו של רוני דיין וצוותו,  תוכנית הכשרה מקצועית, מפורטת ומקיפה, הלוקחת בחשבון את הרמות השונות והמיומנויות התקשוביות של המורים באותו חדר מורים. נציגי משרד החינוך הם רוני דיין, מנהל גף תקשוב במשרד החינוך, ומנהלת המינהל למדע  וטכנולוגיה במשרד החינוך,
ד"ר חנה ויניק: ."אנחנו מנסים לשנות את אופי השימוש במחשב בבתי הספר, לפרוץ את גבולות מעבדת המחשבים ולהכניס אותם לכיתות. המצב האופטימלי הוא שבכל כיתה תהיה עמדת מורה עם מחשב ולוח חכם. המחשב אינו מהווה תחליף להוראה האנושית. בית ספר צריך להיות ערוך למצבי הוראה ולמידה שונים: הדגמה במחשב, עבודה בקבוצות ולעיתים גם הרצאה, ההוראה בעתיד תהיה יותר מגוונת"
מתון : מחשב נייד לכל מורה – מורה מעודכן בעולם דיגיטלי, עושים עינין 17

מצפייה שלי בשיעורים ושיח עם מורים בעקבות שיעורים מקוונים, נוכחתי לראות ולדעת שעמדת המורה המקוון היא עוד טכנולוגיה לעזר ולשימוש המורה . לדוגמה , צפיתי בשיעורים ששילבו יותר טכנולוגיה חדשנית כמו, צפייה של חמש דקות בסרט הקשור לנושא השיעור ,  בשיעור מתמטיקה הוצגה מצגת המסבירה מהם קווים מקבילים, או הצגת תמונה במצגת המעודדת כתיבה. מה נשתנה בין המאה העשרים ואחת למאה ה20 כשמורה עמדה  ליד מטול המציג שקפים, כצפייה בסרט הייתה באמצעות טלוויזיה ווידאו או השימוש במחשב במעבדת מחשבים היה עם מקרן שהמציג מצגות ועוד כאלה. בתהליך ההוראה -למידה בסביבה מת וקשבת כפי שאכן זה לרוב מתבצע , המורה עומדת ליד המחשב והמסך במקום הלוח, כשהיא מציגה את תכני השיעור מפעילה את התלמידים בכתיבה במחברות, ספרים, לדעתי זהו שיעור מסורתי לכל דבר הבנוי  באופן לינארי על- פי  לו"ז ותכנון מערך שיעור .

כמו כן טופס תכנון השיעור המקוון  מובנה כמערך המסורתי הקיים- לינארי , מה קודם למה ומה בא אחרי מה: פתיחה, גוף השיעור וסיכום השיעור ב- 45 דקות. 
לאחר 30 שעות השתלמות שזו טעימה של התקשוב . אני תוהה ושואלת את עצמי למה לא להמשיך בהדרכה והכוונה למורים לתכנן שיעור מקוון בצורה מושכלת ואוריאנית המתאימה לעולם המשתנה של המאה ה-21 ואחת. 
בבית ספרי קיימת מעבדת מחשבים ובה מחשבים ישנים, רובם פעילים. לכל כיתה יש שעתיים שבועיות של למידה במעבדת מחשב. המורה מציגה את הנושא השיעור והפעילות באמצעות מקרן מתוך אתר בית הספר ומאפשרת לתלמידים (בזוגות) לפעול וללמוד בסביבה מתוקשבת. תלמידים שלא סיימו את המשימות מעלים את העבודה לתיק עבודות באתר בית הספר וממשיכים בבית.

האם לזה התכוונו כשאמרו  "פדגוגיה החדשנית"?

לסיכום אם המורה ינצל את הטכנולוגיה המתקדמת של המאה ה-21 , באופן הדוק בין למידה מתוקשבת לבין למידה איכותית. זאת אומרת שילוב המחשב כמקור נגישות למידע, כאמצעי מגוון שיהפוך את הלימוד למעניין יותר, אמצעי מעורר מוטיבציה מאתגר ויבין שסביבת הלימוד השתנתה ומאפשרת לכל תלמיד להביא לידי ביטוי את הידע שלו בהתאם לרמתו האישית. כשהלמידה קושרת בין המה והאיך אנו נראה פדגוגיה חדשנית ואם לא אנו נראה עוד כלי טכנולוגי. 

העידן הדיגיטלי

את הפוסט הזה אני כותבת לכל החברות שלי

"שידן כבדה על העכבר"

האם אפשר להתכחש ולהימנע מהעידן הדיגיטלי שנתן תאוצה בעשור האחרון?

את התייחסותי אפתח בציטוט:

"הטכנולוגיה לעצמה אינה תכלית, אולם הזמינות שלה והיכולת לעשות בה שימוש יקבעו את יכולתם של הלומדים ומוריהם ליהנות מהעושר שמציע העולם המקושר"/ משה שנר

אנו כמחנכי דור הדיגיטלי (בית ספר היסודי), הדור שמתחלף כהרף עין ובמרדף אחר ההתפתחות הטכנולוגית המתקדמת לא יכול להשאיר אותנו המורים אדישים להתרחשות זו.

רבים משווים את המצאת המחשב להמצאת הדפוס בשנת 1450. הכתיבה והפרסום רק בידם של  אליטות משכילות שנחשבו בעיני עצמן לשומרות הידע האנושי ע"י נזירים שמעתיקים כל אות יקרה ביד.

ואז נכנס לתמונה אדם בשם יוהאן גוטנברג שממציא את הדפוס. הוא העתיק את כל 1282 עמודיו של הספר היחידי שהוא באמת מכיר – התנ"ך.

הדפוס הוא רעיון נחמד, אבל יש בעיה, רוב האנשים אינם יודעים לקרוא ואף אחד כמעט אינו יודע מה לכתוב, כי לאף אחד אין מושג לגבי ספרים חוץ לתנ"ך.  עם כל הקושי מתחילה להיבנות מערכת החינוך ותרבות הספר. רוב האוניברסיטאות באירופה נוסדו בעקבות המצאת הדפוס.

למערכת החינוך לקח זמן רב להדביק את המהפכה התעשייתית .מאחר וההתפתחות לא הייתה נגישה לכל אחד. אחד ממנועי הציוויליזציה האנושית החזקים ביותר הם מדע וטכנולוגיה ואולי החשוב שבהם הוא המצאת המחשב האישי.

היום כאשר אנו מדברים על התפתחות דיגיטלית, זו התפתחות שנוקשת בכל  בית, נגישה לכל אחד, עשירים, חסרי יכולת, מבוגרים , צעירים ואף טף. יתרה מכך הצעירים מכונים בשם  "יליד דיגיטלי"(קימליקה) ואנו הבוגרים מכונים "מהגר דיגיטלי" מושגים המצביעים על קשר ושייכות היום לעידן הדיגיטלי.  אנו המורים יכולים להבין את הקושי האישי שלנו כ"מהגרים דיגיטליים" אך, אין אנו יכולים למנוע מהדור החדש את השימוש בטכנולוגיה המתקדמת.  כשם שלא היה ניתן להמנע או להתכחש לעידן הדפוס כך לא ניתן להתעלם מהעידן הדיגיטלי, במילים אחרות זו המציאות של ימינו.

אז מה בעצם חלקנו כמורים ומחנכים בעידן זה? חלקינו רב מאוד עדיין המורה המקוון, המנחה והמכוון את לומדיו לעשות שימוש אורייני, מושכל, ודווקא בעולם השופע מידע.

סרטון זה מהווה דוגמה להתפתחות טכנולוגית בעידן הדיגיטלי:

http://www.youtube.com/watch?v=Af3eUwD6IzY

אז... זהו... מכאן והלאה

יש לי בלוג!

תמיד הערצתי את האנשים שנצלו במה , כדי לשתף, לספר ואף למחות.
והנה אני כאן בפעם הראשונה מתנסה בכתיבה בבלוג.
כמובן שלבלוג זה יש נושא מרכזי- התקשוב.
במיוחד אם אצרף ואשלב את המושג "תקשוב" יחד עם  "למידה" ואוסיף את  המושג "מערכת החינוך " , אקבל צרופים שיהיה לי עוד ... אז זה המקום להגיד להביע דעות , לתת פרשנויות  ולשתף בתובנות שלי.
שלכם
תמר