סטנדרטיזציה- מהי?

האם נכון להציב סטנדרטים אחידים לכל אוכלוסיית התלמידים במדינה, ובכל התחומים הלימודיים והחינוכיים?

כיצד זה שלאחר שנים או שלושה עשורים של השקעת משאבים אדירה,  בקידומם החינוכי של יוצאי השכבות החלשות (ילדי מיעוטים, מהגרים, העניים של פרברי הערים)– עדיין קיים פער עמוק בהישגים ביניהם לבין יוצאי השכבות המבוססות?

האם בית הספר, המנהל, המורים יש להם מספיק כישוריים ליישר קו ולהוביל את כל מגוון האוכלוסיה של שלושים וחמישה תלמידים בכיתה לאותם סטנדרטים ומנגד האם בית הספר יכול לעמוד בסטנדרטים של תוכנית הלימודים, של שבע מקצועות בכתות ו', שמציב משרד החינוך?

המודל הסטנדרטי שהתפתח בעולם רואה בניהול ריכוזי של מבחנים אמצעי המבטיח ללמידה אפקטיבית, יותר מאשר הערכת ההישגים שמבצעים המורים. מודל זה התפשט והעמיק מאז שנות ה-80. הביקורת העיקרית עליו היא, שהוא מכוון להצלחה בבחינה יותר מאשר תורם לבנייה של ידע. זהו מודל המוביל למבנה אחיד של תוכניות לימודים, שאינו מותאם לשונות בהרכב התלמידים, והחמור מכל - משניא את בית הספר על התלמידים. (עמי ווילנסקי) למאמרו של עמי וולינסקי     | חידת החינוך הפיני

בכנס שהתקיים בינואר, במאלמו שבשוודיה, טען חוקר החינוך פרופ' פסי סלברג מפינלנד, כי האמונה בתועלתם של מבחנים התפשטה בעולם והפכה ל"ווירוס קטלני". פרופ' פטרישיה ברודפוט, חוקרת נודעת מאנגליה, הצביעה על המחיר האינטלקטואלי והכלכלי של השתלטות המבחנים על חיי החינוך.

לדעתי הסטנדרטים שמוצבים בפני התלמידים נקבעו מראש על ידי אנשי חינוך  ללא שום התייחסות לשונות בין התלמידים ולמרות שברור וידוע שהכתות בבתי הספר הן כתות הטרוגניות , יש את התלמידים הממוצעים, המחוננים, המתקשים ואף תלמידי החינוך מיוחד.

אז מה כן? הערכה חלופית? האם להערכה חלופית אין סטנדרטים? מי קובע את הסטנדרטים? האם שוב הם לכל?

הערכה חלופית נהוגה במערכת, וישנם בתי ספר שמקיימים אותה בקרב תלמידיה , אך  היא תוספת להערכה המסורתית הקיימת בבתי הספר והאחוז שהערכה חלופית מקבלת הינו שולי. לכן לדעתי זה איננו הפתרון - צריכה להיות הבנה שצריך לוותר על המבחנים כתרבות, למזער את נוכחותם ולפנות מקום לתהליכים מעמיקים ונכונים של למידת מיומנויות ולהפסיק לבדוק ידע, מה שאומר לשנות לאלתר את תוכניות הלימודים ואת היקף המקצועות הנדרשים.

במבט לאחור

זהו הבלוג  האחרון של סמסטר השני.

במבט לאחור ועוד מבט קדימה ולפניי התובנות שהגעתי אליהן אחרי סמסטר שלהם בכתיבה בבלוג.  

*בתחילה שאלתי את עצמי על מה אכתוב, אחר כך כל נושא שעלה לכותרות בנושא התקשוב והלמידה בדרך חדשנית  מיד הייתי אומרת לעצמי "זהו הנושא שאני הולכת לכתוב עליו" .

אך, ישנו קושי לא נפטרתי ממנו והוא החשיפה והפומביות , עדיין רואה את עצמי מאופקת ועם מעצורים וכנראה עם הזמן אפתח יותר.

*לא פעם הרגשתי שיש לי לכתוב הרבה , אך חשבתי על הקוראים. איני רוצה להלאות את הקורא אלא לשתף אותו בסוגיה נקודתית  ולעניין את הקורא.  כמו שציינתי בבלוג הפתיחה , הרגשתי שכתיבה בבלוג נועדה לקדם את שיח הציבורי בתחומים שונים. להפוך את הידע לנגיש יותר לציבור הרחב ולאפשר פרסום של דעות הרהורים ומחשבות. בחיפוש תכנים לפוסטים שוטטתי במקורות מידע שאינם חלק מתכני הקורסים הרשמיים ותוך כדי חיפוש נחשפתי לדעות נוספות ולמדתי דברים חדשים.

*תובנה נוספת שאני רוצה להתייחס אליה היא הנושאים שכתבתי עליהם בבלוג.
כאשר אני מתבוננת אחורה מסתכלת על הפוסט הראשון שלי....עוברת בין הפוסטים השונים שכתבתי... ומגיעה לתובנות,  מפוסט לפוסט שכתבתי אני רואה קו מקשר בין הנושאים הנדונים בבלוג שלי, בעצם אני אומרת "הנה אני" או זו מן תעודת זהות המקצועית שלי.

היום קל יותר למצוא על מה לכתוב, קל יותר להתנסח, 

אני מבינה את היתרונות בכתיבה בבלוג ו... אני נהנית.

הייתי ממליצה ליישם את הכלי הזה בתחומי לימוד רבים. 

המורה המקוון

מי הוא המורה המקוון? 

להיות מורה מקוון אינו די בכך שלהתמחות ולהתמקצע בתחום החביב או האהוב עליו , שאותו בחר להורות כשהלך ללימודים אקדמיים- והפך למומחה תוכן, אלא עליו להכיר אמצעים טכנולוגיים ורלוונטיים לנושא והשימוש בהם. http://www.youtube.com/watch?v=W008GFJZKug

על שלושה דברים המורה המקוון עומד: על הוראה, על טקסט דיגטאלי ,על מרחב מקוון (ד"ר אברום רותם). הוראה: המורה המקוון הוא מורה. מורה עם ניסיון ויכולת מוכחת ...

מה צריך המורה לדעת?

•שליטה טובה בישומי אופיס

•שליטה מעולה בחיפוש מידע ברשת

•יכולת בקרה והערכה של חומרי הוראה

•הכרת התהליך המידעני

•ניהול סביבת למידה מקוונת – אתר כיתתי , בית ספרי , אתר מלווה שיעור וכו'

•הכרת יישומי אינטרנט הרווחים בתהליכי הוראה ולמידה (בלוגים, ויקי , עבודה עם מסמכים משותפים וכו'..)

• הפעלת הציוד הטכנולוגי בכיתה (מחשב ,מקרן ,רמקולים וכו'..)

עיצב תוכן בסביבת האינטרנט (אתר בית ספרי, אתר כיתתי , igoogle )

הערכת תוצרים מתוקשבים  מבחינת התכנים ומבחינת העיצוב.
לדעתי אין דיי בכך שלמורה המקוון תהיה שליטה בסביבת המידע הנגיש הקיים באינטרנט  וגם לפעילות וללמידה המקוונת הניתנות ללומדים . כדי שתתרחש למידה ברמות גבוהות של חשיבה ולמידה אצל הלומדים.היא תלוית המורה המקוון ופעילויות הלמידה שהינו מזמן לתלמידיו.  
בסביבה המקוונת, הגדרת תפקידו של המורה משתנה ממעביר ידע לתפקיד של מנחה, מתווך, יועץ ועמית, המלווה ומכוון את הלומד ומסייע בידו בלמידה ובחשיבה.  לא הטכנולוגיה עצמה אלא אופן יישומה על ידי המורה היא שקובעת את אפקטיביות הלמידה

הרובוט מחליף את המורה

האם הקורא הרובוטי אכן יכול להחליף את המורה?

רציתי לעניין אתכם בכתבה שקראתי http://it.themarker.com/tmit/article/19224 שבאמצעות קורא רובוטי ניתן להקל על עבודת המורה, אבל תוך כדי כך גם מעבירים מסר לתלמיד: אתה מבצע תרגיל; מטרת הכתיבה שלך היא קבלת ציון בלבד ; אופן הכתיבה שלך איננה מעניינת, ספק אם זה המסר שמערכת חינוך ובתי הספר רוצים להעביר לתלמידים.

סביר מאד להניח שקוראים רובוטיים  מסוגלים לבחון אם התלמיד מיקם את הפסיקים שבמשפטיו במקום הנכון, או שגיאות איות, דקדוק. אבל אפילו אם הוא יכול להבין את תוכן החיבור ספק אם הוא יוכל לקרוא בין השורות להבין את היצירתיות, ההומור או אנלוגיה מלאת מחשבה של הכותב ולהוות אוזן קשבת לכותב עצמו.

לדעתי לא פעם לכותב יש נמענים שאותם הוא רוצה להרשים ולשמוע תגובות ובקורות, לא פעם הכותב רוצה לדעת כיצד התרשם הקורא  או כמה קורא, המורה או המרצה. מה עם התייעצות בתהליך הכתיבה? "אני רוצה לדעת שאני כותב לקורא אמיתי, בשר ודם, שמתרגש לשמוע את המילים שעל הדף", אמר ג'ן, "ואני בטוח שכך מרגישים גם ילדים". 

מקומם של ספרי לימוד

אנו מצויים בתהליך של מהפכת התקשוב בחינוך. שימוש מוגבר בתקשורת ממוחשבת. סביבת אינטרנט, הצפה במידע , רשתות חברתיות – תקשורת ועוד.
מורים משתמשים במאגרי מידע המצויים באינטרנט, אתרי בתי ספר, משימות מתוקשבות , שימוש במדיה זמינה בכל התחומים. כמו שאני רואה עולם התקשוב תופס חלק נכבד בתהליכי השינוי במערכת החינוך.

ואני שואלת, בעצם מהו מקומו של ספר הלימוד בעידן שבו אנו מסוגלים להגיע מהר ויעיל יותר למידע ולפגוש בו ברשתות ?

20 דקות  http://www.youtube.com/watch?v=TMUhjBu7vBs&feature=youtu.be

בן הר כאחת הנשים המשפיעות לשנת 2010 מצהירה : "כבר עכשיו לא צריך ספרי לימוד יותר, עידן רכישת ספרי הלימוד במאות שקלים וסחיבת ילקוטים כבדים על הגב נמצא בימיו האחרונים.....כל ספרי הלימוד של התלמיד נמצאים ברשת." בן הר צופה ש"תוך שלוש -ארבע שנים רוב הילדים יגיעו לבית הספר עם ילקוט דיגטאלי."

http://www.school.kotar.co.il/

לדעתי ספרי לימוד דיגטאליים נראים לי מעין חוליה מקשרת בין הספרים המודפסים לבין חומרים, ומקורות מיידע מתוקשבים. כשאני מעיינת ברוב ספרי הלימוד הדיגיטליים חוץ מסוג הטקסט והתצוגה אין הבדל משמעותי שהרי את התגובות והתוספות וההסברים יש היום בחוברות עבודה של התלמיד. נכון שיש ספרי לימוד דיגיטליים מתקדמים ותר המאפשרים שיחה משותפת והעלאת מחשבות ושהייתי משנה מצמצת את התוכן ומאפשרת קישורים לשונות של התלמיד.

פער דיגיטלי בחברה הישראלית

המונח פער דיגיטלי מתאר מצב שבו לקבוצות שונות באוכלוסייה יש רמת נגישות שונה לסביבה דיגיטלית: מחשבים, תוכנות ואינטרנט; ורמת אוריינות דיגיטלית שונה: מיומנויות וכישורי למידה ועבודה בסביבה ממוחשבת.

האם בארץ הפער דיגיטלי מצטרף אל פערים חברתיים אחרים כמו:, השכלה, תעסוקה והכנסה ויוצר "קיפוח מרובה"?

מחסור במשאבים כלכליים, תפיסות חברתיות שמרניות, רמת כישורי מחשב ואינטרנט נמוכה, העדר הכרה מספקת באפשרויות הגלומות במחשב ובאינטרנט  הם בין הגורמים ליצירת פער הדיגיטלי. היכולת להשתמש בכלים אלה עשויה לאפשר מוביליות חברתית ומאידך, העדר יכולת זו צפוי להחריף את הפערים החברתיים הקיימים.

על פי תוצאות הסקר http://www.maor.gov.il/Maor/Pages/HE/DigitalSurvey.aspx?P=MyComm2007 עולה, כי בהשוואה למדינות אחרות, ישראל נמצאת במקום גבוה יחסית במספר האנשים שבבעלותם מחשב אישי ובשימוש באינטרנט מהבית. לעומת זאת, נקודות החולשה של ישראל הן שימוש כללי באינטרנט, שימוש באינטרנט במקומות עבודה ושימוש באינטרנט בקרב אנשים עם מוגבלויות ונכויות. כמו כן, הפערים הדיגיטליים הבולטים ביותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה מתקבלים בקבוצת בעלי ההשכלה הנמוכה .   

יש לזכור, כי חלק מהאוכלוסייה הנגישה לסביבה דיגיטלית, עדיין נמצאת בפער בהשוואה לאוכלוסיות חזקות הרבה יותר, אשר מצליחות לרכוש השכלה גבוהה ומיומנות לשימוש נבון יותר ברשת.

התופעה מכונה "קיפוח מרובה". מכאן כי צמצום הפער הדיגיטלי מהווה יעד חברתי וכלכלי חשוב מאוד בעידן הדיגטלי.

ברמת המאקרו נציין כי נמדדו ארבעה ממדים מובחנים של המונח פער דיגיטאלי. ארבעת המימדים הם:

1. פער דיגיטאלי של מודעות: פער דיגיטאלי של תשתיות:פער דיגיטאלי של מיומנויות ופער דיגיטאלי ביכולת של פרטים וארגונים

לדעתי , בעקבות המסקנות של הסקר יש לגבש מדיניות ותוכניות פעולה הכוללות צעדים כגון: חיבור מוזל לאינטרנט לבעלי השכלה נמוכה, הגברת המודעות לחשיבות האינטרנט והתועלת שהוא יכול להביא, הגברת השימוש במחשב ובאינטרנט בבתי הספר במיוחד באזורי טיפוח, חוגים להורי ילדים, שותפות בין הורים וילדים בסביבות מתוקשבות, וכן צעדים חשובים נוספים שיובילו לצמצום הפער הדיגיטלי בישראל וימנעו פער דיגיטלי בחברה.

מענה לפער הדיגיטלי  פרוייקט להב"ה - http://www.pc.co.il/?p=84522 זוהי התוכנית הממשלתית הגדולה ביותר בישראל לצמצום הפער הדיגיטאלי בחברה הישראלית שמטרתו היא לאפשר נגישות רבה יותר של האוכלוסייה למערכות מחשוב ולעולם המידע  

ועוד- אנו יודעת שכיום מקובל לאמוד את הפער דיגיטלי ברמה בינלאומי (בין אוכלוסיות במדינות שונות) וברמה  לאומית בין אוכלוסיות במדינה נתונה (למשל בעלות גזע ואתניות שונים). בנוסף, קיימת התייחסות לפער דיגיטלי בין ארגונים ובתוך ארגונים.

 אני חושבת שמדינת ישראל חייבים להבין שצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית הוא גם אינטרס לאומי . להבין שסגירת הפערים הדיגיטאליים והמעבר לכלכלת מידע נועד ליצור יתרון תחרותי לכלכלת ישראל במגרש הגלובאלי, שכן יתרונה היחסי של ישראל מתבטא בהון אנושי .

לסיכום – לדעתי , ניסיון העבר מלמד שהשקעה בשיקום וטיפוח אוכלוסיות נכשלות גדול  הרבה יותר מהתפוקות המתקבלות משיקומן. השקעת מנע בקבוצות סיכון הן השקעות עתידיות

פדגוגיה חדשנית או כלי טכנולוגי

פעימה ראשונה יצאה לדרך בשנת תשע"א כשתוכנית התקשוב הלאומית הציבה מטרה – 'התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 , תוך הובלת פדגוגיה חדשנית בבתי הספר והטמעה של טכנולוגיות מידע בתוכניות הלימודים.יעדי תוכנית התקשוב

האם  אנו רואים פדגוגיה חדשנית שבה גישת ההוראה והלמידה, התכנים והידע הנלמדים רלוונטיים למציאות המשתנה או בעצם זהו שימוש  בטכנולוגיה חדשנית?

בשלב הראשון, הבסיסי, בבתי ספר מסופקים מחשבים ניידים למורים ועמדה בסיסית בכל כיתה (מקרן, אמצעי החשכה, רמקולים וחיבור אלחוטי לאינטרנט), בית הספר מקבל תקציב שוטף להפעלה הכולל תקציבי חיבור לאינטרנט, לספקי תוכן ותקציב לתחזוקה. צוות ההוראה בבית הספר מלווה בהשתלמות והדרכה במקצועות הליבה, עברית, מתמטיקה מדעים ואנגלית כשכל אחד ממורה מהמורים מודרך אך ורק בתחום אחד. שאר הצוות מקבל הדרכה של 30 שעות השתלמות (אופק חדש).
עד היום ההכשרות המורים היו נקודתיות והמורים  לא הצליחו לעמוד בקצב השינויים. במשך שנה וחצי גיבש יחד עם משרד החינוך, בראשותו של רוני דיין וצוותו,  תוכנית הכשרה מקצועית, מפורטת ומקיפה, הלוקחת בחשבון את הרמות השונות והמיומנויות התקשוביות של המורים באותו חדר מורים. נציגי משרד החינוך הם רוני דיין, מנהל גף תקשוב במשרד החינוך, ומנהלת המינהל למדע  וטכנולוגיה במשרד החינוך,
ד"ר חנה ויניק: ."אנחנו מנסים לשנות את אופי השימוש במחשב בבתי הספר, לפרוץ את גבולות מעבדת המחשבים ולהכניס אותם לכיתות. המצב האופטימלי הוא שבכל כיתה תהיה עמדת מורה עם מחשב ולוח חכם. המחשב אינו מהווה תחליף להוראה האנושית. בית ספר צריך להיות ערוך למצבי הוראה ולמידה שונים: הדגמה במחשב, עבודה בקבוצות ולעיתים גם הרצאה, ההוראה בעתיד תהיה יותר מגוונת"
מתון : מחשב נייד לכל מורה – מורה מעודכן בעולם דיגיטלי, עושים עינין 17

מצפייה שלי בשיעורים ושיח עם מורים בעקבות שיעורים מקוונים, נוכחתי לראות ולדעת שעמדת המורה המקוון היא עוד טכנולוגיה לעזר ולשימוש המורה . לדוגמה , צפיתי בשיעורים ששילבו יותר טכנולוגיה חדשנית כמו, צפייה של חמש דקות בסרט הקשור לנושא השיעור ,  בשיעור מתמטיקה הוצגה מצגת המסבירה מהם קווים מקבילים, או הצגת תמונה במצגת המעודדת כתיבה. מה נשתנה בין המאה העשרים ואחת למאה ה20 כשמורה עמדה  ליד מטול המציג שקפים, כצפייה בסרט הייתה באמצעות טלוויזיה ווידאו או השימוש במחשב במעבדת מחשבים היה עם מקרן שהמציג מצגות ועוד כאלה. בתהליך ההוראה -למידה בסביבה מת וקשבת כפי שאכן זה לרוב מתבצע , המורה עומדת ליד המחשב והמסך במקום הלוח, כשהיא מציגה את תכני השיעור מפעילה את התלמידים בכתיבה במחברות, ספרים, לדעתי זהו שיעור מסורתי לכל דבר הבנוי  באופן לינארי על- פי  לו"ז ותכנון מערך שיעור .

כמו כן טופס תכנון השיעור המקוון  מובנה כמערך המסורתי הקיים- לינארי , מה קודם למה ומה בא אחרי מה: פתיחה, גוף השיעור וסיכום השיעור ב- 45 דקות. 
לאחר 30 שעות השתלמות שזו טעימה של התקשוב . אני תוהה ושואלת את עצמי למה לא להמשיך בהדרכה והכוונה למורים לתכנן שיעור מקוון בצורה מושכלת ואוריאנית המתאימה לעולם המשתנה של המאה ה-21 ואחת. 
בבית ספרי קיימת מעבדת מחשבים ובה מחשבים ישנים, רובם פעילים. לכל כיתה יש שעתיים שבועיות של למידה במעבדת מחשב. המורה מציגה את הנושא השיעור והפעילות באמצעות מקרן מתוך אתר בית הספר ומאפשרת לתלמידים (בזוגות) לפעול וללמוד בסביבה מתוקשבת. תלמידים שלא סיימו את המשימות מעלים את העבודה לתיק עבודות באתר בית הספר וממשיכים בבית.

האם לזה התכוונו כשאמרו  "פדגוגיה החדשנית"?

לסיכום אם המורה ינצל את הטכנולוגיה המתקדמת של המאה ה-21 , באופן הדוק בין למידה מתוקשבת לבין למידה איכותית. זאת אומרת שילוב המחשב כמקור נגישות למידע, כאמצעי מגוון שיהפוך את הלימוד למעניין יותר, אמצעי מעורר מוטיבציה מאתגר ויבין שסביבת הלימוד השתנתה ומאפשרת לכל תלמיד להביא לידי ביטוי את הידע שלו בהתאם לרמתו האישית. כשהלמידה קושרת בין המה והאיך אנו נראה פדגוגיה חדשנית ואם לא אנו נראה עוד כלי טכנולוגי.